הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת מעין שבע"
←תקנת ברכת 'מעין שבע' ונוסחה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תקנת ברכת 'מעין שבע' ונוסחה== | ==תקנת ברכת 'מעין שבע' ונוסחה== | ||
ב'''גמרא''' (שבת כד ב) אומר רבא שביו"ט שחל להיות בשבת, אין שליח הציבור צריך להזכיר של יום טוב בערבית, לפי שאילולא שבת, לא היה שליח ציבור יורד לפני התיבה ביום טוב. ופירש '''רש"י''' (ד"ה שליח ציבור) שהכוונה לברכת מעין שבע. | ב'''גמרא''' (שבת כד ב) אומר רבא שביו"ט שחל להיות בשבת, אין שליח הציבור צריך להזכיר של יום טוב בערבית, לפי שאילולא שבת, לא היה שליח ציבור יורד לפני התיבה ביום טוב. ופירש '''רש"י''' (ד"ה שליח ציבור) שהכוונה לברכת מעין שבע. | ||
<BR/>מבואר מדברי הגמרא שבשבת שאין יו"ט חל בה יש חובה לומר ברכת מעין שבע, וזה נוסחה לפי ה'''רמב"ם''' (תפילה ט י): "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו | <BR />מבואר מדברי הגמרא שבשבת שאין יו"ט חל בה יש חובה לומר ברכת מעין שבע, וזה נוסחה לפי ה'''רמב"ם''' (תפילה ט י): "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו המלך הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה להניח להם, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעון הברכות. אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית, אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה יי מקדש השבת". | ||
ונוסח רב '''נטרונאי גאון''' (אורח חיים עד) "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו, מלך הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעון הב[ר]כות ורוב הודאות, אדו[ן] השלום מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדשני עונג זכר למעשה בראשית. אלהינו ואלהי אבותינו קדשינו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבעינו מטוביך וטהר לבינו לעבדך באמת והנחילנו באהבה וברצון שבתות קדשך ברוך אתה יי מקדש השבת". | ונוסח רב '''נטרונאי גאון''' (אורח חיים עד) "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו, מלך הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעון הב[ר]כות ורוב הודאות, אדו[ן] השלום מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדשני עונג זכר למעשה בראשית. אלהינו ואלהי אבותינו קדשינו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבעינו מטוביך וטהר לבינו לעבדך באמת והנחילנו באהבה וברצון שבתות קדשך ברוך אתה יי מקדש השבת". | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==טעם התקנה== | ==טעם התקנה== | ||
עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה. | עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה. | ||
<BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. וכ"כ ה'''ריטב"א''' (ראש השנה יא ב ד"ה לילה) וה'''מאירי''' (פסחים ק ב ד"ה בני אדם). | <BR />וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. וכ"כ ה'''ריטב"א''' (ראש השנה יא ב ד"ה לילה) וה'''מאירי''' (פסחים ק ב ד"ה בני אדם). | ||
ב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת. | ב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת. | ||
==אמירתה ביחיד== | ==אמירתה ביחיד== | ||
כתב '''ראבי"ה''' (קצו) שאין היחיד אומר ברכת מעין שבע, וכן שמע בשם '''ר"י הלבן''', לפי שלא נתקנה אלא משום סכנה למתפללים בציבור בבית הכנסת, וכן משמע בגמרא 'שליח ציבור היורד לפני התיבה', וכ"כ ב'''שבלי הלקט''' (סו). וכתב עוד הראבי"ה שאף שראה בתשובות '''ר' חננאל''' שצריך היחיד לאומרו, אבל כנראה טעות יש שם וכוונתו לאמירת 'ויכולו'.<BR/> | כתב '''ראבי"ה''' (קצו) שאין היחיד אומר ברכת מעין שבע, וכן שמע בשם '''ר"י הלבן''', לפי שלא נתקנה אלא משום סכנה למתפללים בציבור בבית הכנסת, וכן משמע בגמרא 'שליח ציבור היורד לפני התיבה', וכ"כ ב'''שבלי הלקט''' (סו). וכתב עוד הראבי"ה שאף שראה בתשובות '''ר' חננאל''' שצריך היחיד לאומרו, אבל כנראה טעות יש שם וכוונתו לאמירת 'ויכולו'.<BR /> | ||
דברי ראבי"ה אלו הובאו להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תסח) וב'''שלחן ערוך''' (ח). <BR/> | דברי ראבי"ה אלו הובאו להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תסח) וב'''שלחן ערוך''' (ח). <BR /> | ||
אבל כתב ה'''דרכי משה''' (ג) בשם '''אבודרהם''' (מעריב של שבת) שאם ירצה היחיד לאמרה בלא פתיחה וחתימה רשאי, וכן פסק להלכה ב'''רמ"א''' (ח), ושנוהגים לאמרה עם השליח ציבור יחד בלא הפתיחה והחתימה, וכ"כ '''מהרש"ל''' בהגהות הטור. וכתב ה'''מגן אברהם''' (יא) שהציבור יאמר רק עד 'זכר למעשה בראשית', וכן הוא מפורש ב'''כל בו''' (יא) בשם '''רבנו פרץ'''. כך פסק גם ב'''משנה ברורה''' (כא), והוסיף (כב) שאחר שסיימו הקהל לומר עד 'זכר למעשה בראשית' יתחיל שליח הציבור 'מגן אבות' לבדו בקול רם. | אבל כתב ה'''דרכי משה''' (ג) בשם '''אבודרהם''' (מעריב של שבת) שאם ירצה היחיד לאמרה בלא פתיחה וחתימה רשאי, וכן פסק להלכה ב'''רמ"א''' (ח), ושנוהגים לאמרה עם השליח ציבור יחד בלא הפתיחה והחתימה, וכ"כ '''מהרש"ל''' בהגהות הטור. וכתב ה'''מגן אברהם''' (יא) שהציבור יאמר רק עד 'זכר למעשה בראשית', וכן הוא מפורש ב'''כל בו''' (יא) בשם '''רבנו פרץ'''. כך פסק גם ב'''משנה ברורה''' (כא), והוסיף (כב) שאחר שסיימו הקהל לומר עד 'זכר למעשה בראשית' יתחיל שליח הציבור 'מגן אבות' לבדו בקול רם. | ||
==יום טוב שחל בשבת== | ==יום טוב שחל בשבת== | ||
ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו, וכן פסקו להלכה כל הראשונים.<BR/> | ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו, וכן פסקו להלכה כל הראשונים.<BR /> | ||
===טעם למה לא תיקנו מעין שבע ביום טוב=== | ===טעם למה לא תיקנו מעין שבע ביום טוב=== | ||