9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==מחלוקת תנאים בסוף זמן ק"ש של ערבית== | ==מחלוקת תנאים בסוף זמן ק"ש של ערבית== | ||
ב'''משנה''' (ברכות א א) הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן סוף זמן ק"ש של ערבית, שלדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר. | |||
הרי מבואר מכל הנ"ל שנחלקו רבי אליעזר וחכמים במשמעות "בשכבך" הכתוב בתורה, שדעת רבי אליעזר, שפירושו כל זמן שבנ"א הולכים לישון, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ולדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבנ"א שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר (ויותר מכך לא, שזהו כבר לא לילה, ואף אם אנשים ישנים בזמן זה, וודאי שכבר לא ניתן לקרוא; אולם ראה לקמן לגבי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה לעניין אונס). ולגבי דעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | <BR/>וב'''גמרא''' (ד א; ט א) מובא שחכמים סוברים כר"ג לעניין זה ש"בשכבך"- בזמן שבנ"א שוכבים, הכוונה עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם וגדרו שיקרא עד חצות, כדי שלא ידחה את מצוות קריאת שמע, ותחטוף אותו שינה למשך כל הלילה. ואמרו בברייתא שבגמ' (ד א), שכל העובר על דברי חכמים (שאמרו לא לאחר את ק"ש לאחר חצות הלילה), חייב מיתה. וב'''גמרא''' (ח ב) פסק רב יהודה בשם שמואל, שהלכה כרבן גמליאל. | ||
<BR/>הרי מבואר מכל הנ"ל שנחלקו רבי אליעזר וחכמים במשמעות "בשכבך" הכתוב בתורה, שדעת רבי אליעזר, שפירושו כל זמן שבנ"א הולכים לישון, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ולדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבנ"א שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר (ויותר מכך לא, שזהו כבר לא לילה, ואף אם אנשים ישנים בזמן זה, וודאי שכבר לא ניתן לקרוא; אולם ראה לקמן לגבי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה לעניין אונס). ולגבי דעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | |||
==מחלוקת ראשונים בהלכה למעשה לעניין סוף זמן ק"ש של ערבית == | ==מחלוקת ראשונים בהלכה למעשה לעניין סוף זמן ק"ש של ערבית == | ||
===שיטת הראשונים הסוברים שניתן לקרוא ק"ש לכתחילה עד עלות השחר=== | ===שיטת הראשונים הסוברים שניתן לקרוא ק"ש לכתחילה עד עלות השחר=== | ||
נחלקו הראשונים בהבנת הסוגיה ובהלכה למעשה היוצאת ממנה. | נחלקו הראשונים בהבנת הסוגיה ובהלכה למעשה היוצאת ממנה. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (דרוש מקור) כתב, שמשנפסקה הלכה כרבן גמליאל, אין להחמיר ולקרוא עד חצות, ואפשר לכתחילה לקרוא עד עלות השחר, שכל מחלוקתם של חכמים ור"ג היא רק בשאלה האם עושים סייג, שלדעת חכמים עושים סייג ולכתחילה יש לקרוא ק"ש עד חצות, ורק בדיעבד עד עלות השחר, ודעת ר"ג שלא עושים, ולכתחילה אפשר לקוראה עד עה"ש. ואם נפסקה הלכה כרבן גמליאל, הרי שניתן לקרוא לכתחילה עד עה"ש. | |||
וכן דעת | <BR/>וכן דעת ה'''רשב"א''' (דרוש מקור), שאפילו לכתחילה יכול להתעכב עד שעה הסמוכה לעלות השחר. וכתב, שגם לשיטת חכמים, רק לאחר חצות אינו יכול להתעכב, ולכן עשו סייג זה, אולם לפני כן רשאי, וכל מה ששנינו שחכמים עשו סייג לדבריהם שלא יהא אדם בא מן השדה וכו', שנינו דווקא אוכל וישן, כדי שלא יבוא לידי פשיעה, ובכך גם ר"ג יודה, וה"ה לשאר דברים שעלולים לגרום לפשיעה, כגון כניסה למרחץ וישיבה לפני הספר, אבל שאר דברים לא מצינו שאסור לעשותם מזמן צאה"כ. ונמצא לפי דבריו שיש כאן סייג שגם חכמים וגם ר"ג מסכימים אליו, שלא יעשה פעולות הגורמות לידי פשיעה, וזה כבר מזמן צאה"כ, ויש סייג שהוא רק של חכמים, והוא לגבי השתהות באופן כללי, מבלי לעשות פעולות שגורמות לפשיעה, והוא משעת חצות הלילה. ונמצא שלדעת חכמים מותר לכתחילה לקרוא את שמע עד חצות, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש, ולדעת ר"ג רשאי לכתחילה לקוראה עד עה"ש, ומשנפסקה הלכה כמותו, הכי נקטינן. ובסוף דבריו כתב הרשב"א שהרי"ף ושאר הגדולים לא כתבו כמותו, ונראה מדבריהם שכיון שנכנס בתוך זמנו עליו לקרוא מיד, כפשט הברייתא (המובאת בדף ד ב). | ||
וכתב | <BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלה ג), שגם דעת ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה וקורא) כדעת הרא"ש והרשב"א, שכתב שם על הברייתא הנ"ל: "וקורא ק"ש ומתפלל- מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק"ש של לילה שאין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק"ש ויתפלל", ומדייק מכאן הב"י שדווקא לאכול סעודה הוא דאסור, אבל אם רוצה להמתין מלקרותה, רשאי, ומשמע כל הלילה. | ||
וב'''שלטי גיבורים''' (דרוש מקור) הביא שכך גם דעת '''ריא"ז''', שרשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. וב'''באור הלכה''' (רלה ד"ה "וזמנה") כתב שזו גם דעת '''תוספות רבי יהודה'''. וכך פסק גם ה'''טור''' (אורח חיים רלה ג): "והלכה כרבן גמיאל, דאיפסיקא הלכתא כוותיה, ואפילו לכתחילה יכול להמתין לקרות עד שיעלה עמוד השחר". | |||
===שיטת הראשונים הסוברים שיש לקרוא ק"ש עד חצות הלילה, ורק בדיעבד עד עה"ש=== | ===שיטת הראשונים הסוברים שיש לקרוא ק"ש עד חצות הלילה, ורק בדיעבד עד עה"ש=== | ||
אולם דעת ה'''רמב"ם''' אינה כן, שכתב (קריאת שמע א ט): "איזהו זמן ק"ש בלילה, מצוותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו, שלא אמרו עד חצות אלא להרחיק מן הפשיעה". וכן דעת הסמ"ג, שכתב: "מאימתי קוראים את שמע בערבים, משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, כדברי חכמים, ואם עבר ואיחר וקרא, עד שלא עלה עמוד השחר יצא יד"ח, דהלכה כר"ג שסובר כך, ולא אמרו חכמים עד חצות אלא לכתחילה, כדי להרחיק אדם מן העבירה". | |||
אולם דעת | <BR/>וכן דעת '''רמב"ן''', '''סמ"ק''', '''רבנו ירוחם''' ו'''אבודרהם''', שיקרא ק"ש עד חצות, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש. וכתב ה'''באור הלכה''' (אורח חיים רלה ד"ה וזמנה), שכן משמע גם מ'''תוספות יום טוב''' ומ'''רע"ב'''. וכן כתב שמשמע מה'''רי"ף''' (שכתב שר"ג אמר שניתן לקוראה עד עה"ש בדיעבד, ומשמע שלתחילה יש לקוראה עד חצות). | ||
====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם==== | ====מחלוקת הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם==== | ||