10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיכום ההלכה למעשה
| שורה 95: | שורה 95: | ||
ובבואנו לפסוק הלכה לעניין ק"ש של ערבית, נמצינו למדים שנחלקו רבותינו בשני עניינים. | ובבואנו לפסוק הלכה לעניין ק"ש של ערבית, נמצינו למדים שנחלקו רבותינו בשני עניינים. | ||
עניין ראשון הוא השאלה האם יוצא ידי חובה בק"ש בזמן שבין עה"ש לנץ החמה, והאם יוצא רק כשנאנס או גם כשלא נאנס. לדעת התוספות ובעל המאור, ללישנא א' אינו יוצא ידי חובה, גם אם נאנס, וללישנא ב' יוצא ידי חובה, ויוצא ידי חובה גם אם לא נאנס. ובעל המאור כאמור פסק כלישנא השנייה. וכן דעת ריא"ז ותוספות רי"ד, שיוצא גם אם לא נאנס. ולדעת הרי"ף, רמב"ם, רא"ש ורשב"א אין מחלוקת בין לישנא א' ללישנא ב', ויוצא ידי חובה לדעת שתיהן רק אם נאנס, כגון שהיה חולה או שיכור, אבל אם עבר במזיד ולא קרא, או אפילו אם פשע, לא יוצא ידי חובה גם בדיעבד. וכן נפסק בטוש"ע (רלה, ד), וכן הלכה. ושכחה אינה בכלל אונס, וכן מי שהיה טרוד בעסקיו וכדו' לא הוי אונס (פס"ת רלה, יא בשם הלבוש ודה"ח. והוסיף שם בפס"ת, שמשמע ממ"א [תרפז] שאונן שיצא מאנינותו לאחר עה"ש ולפני הנץ, הוי אונס). | עניין ראשון הוא השאלה האם יוצא ידי חובה בק"ש בזמן שבין עה"ש לנץ החמה, והאם יוצא רק כשנאנס או גם כשלא נאנס. לדעת התוספות ובעל המאור, ללישנא א' אינו יוצא ידי חובה, גם אם נאנס, וללישנא ב' יוצא ידי חובה, ויוצא ידי חובה גם אם לא נאנס. ובעל המאור כאמור פסק כלישנא השנייה. וכן דעת ריא"ז ותוספות רי"ד, שיוצא גם אם לא נאנס. ולדעת הרי"ף, רמב"ם, רא"ש ורשב"א אין מחלוקת בין לישנא א' ללישנא ב', ויוצא ידי חובה לדעת שתיהן רק אם נאנס, כגון שהיה חולה או שיכור, אבל אם עבר במזיד ולא קרא, או אפילו אם פשע, לא יוצא ידי חובה גם בדיעבד. וכן נפסק בטוש"ע (רלה, ד), וכן הלכה. ושכחה אינה בכלל אונס, וכן מי שהיה טרוד בעסקיו וכדו' לא הוי אונס (פס"ת רלה, יא בשם הלבוש ודה"ח. והוסיף שם בפס"ת, שמשמע ממ"א [תרפז] שאונן שיצא מאנינותו לאחר עה"ש ולפני הנץ, הוי אונס). | ||
וכאמור לעיל כתב הט"ז, שאם השתכר אחר שהגיע זמן ק"ש, שוב אינו נחשב שוגג גמור, אלא פושע הוא, ויוכל לקרוא עד עה"ש לכל המאוחר. אולם באליה רבה ובמאמ"ר חולקים עליו, וסוברים שמכיוון שסבר שיש עוד שהות כך שיפוג יינו, נחשב לאנוס אם בזמן שלפני עה"ש היה שיכור, ויוכל לקרוא אחר עה"ש, קודם הנץ, ורק אם נשתכר זמן מועט קודם עה"ש, שא"א שבזמן זה תפוג שכרותו, לא הוי אונס ולא יצא יד"ח. וכדעה זו פסק במ"ב (רלה, לא). | |||
ובפסקי תשובות (רלה, יא) הביא מחלוקת, האם אדם שהלך לישון מעט ובדעתו לקום ואח"כ להתפלל וחטפתו שינה והתעורר אחר עה"ש, האם הוי אונס ויוכל לקרוא ק"ש בברכותיה אחר עה"ש, קודם הנץ (שולחן הטהור), או שלא נחשב אונס (חסד לאלפים). | ובפסקי תשובות (רלה, יא) הביא מחלוקת, האם אדם שהלך לישון מעט ובדעתו לקום ואח"כ להתפלל וחטפתו שינה והתעורר אחר עה"ש, האם הוי אונס ויוכל לקרוא ק"ש בברכותיה אחר עה"ש, קודם הנץ (שולחן הטהור), או שלא נחשב אונס (חסד לאלפים). | ||
ובהלכה ברורה (רלה, כז) הסיק שאם לא קרא ק"ש קודם עה"ש, ולא היה אנוס, אך שלרוב הראשונים ולדעת השו"ע אינו יוצא ידי חובה גם בדיעבד, מ"מ מכיוון שיש סוברים שיוצא יד"ח גם כשלא היה אנוס, ראוי להחמיר שיקרא ק"ש בלי ברכותיה, ומ"מ את הברכות לא יאמר אחר עה"ש. | ובהלכה ברורה (רלה, כז) הסיק שאם לא קרא ק"ש קודם עה"ש, ולא היה אנוס, אך שלרוב הראשונים ולדעת השו"ע אינו יוצא ידי חובה גם בדיעבד, מ"מ מכיוון שיש סוברים שיוצא יד"ח גם כשלא היה אנוס, ראוי להחמיר שיקרא ק"ש בלי ברכותיה, ומ"מ את הברכות לא יאמר אחר עה"ש. | ||