171
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"
←שיטת הריב"ש
| שורה 115: | שורה 115: | ||
==שיטת הריב"ש== | ==שיטת הריב"ש== | ||
'''הריב"ש''' ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=246 תשובה שצב | '''הריב"ש''' ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=246 תשובה שצב]), הובאו דבריו ב'''תומים''' (פב, פא) וב'''ש"ך''' (עה כג), מסביר גם הוא מדוע מיגו דהעזה בממון אמרינן, בשבועה לא אמרינן. אומר הריב"ש, שמיגו דהעזה בממון אמרינן, כי בממון, גם כשיש לאדם מיגו, עליו להישבע שבועת מדרבנן כדי ליטול מחברו, ולכן המיגו כבר אינו מיגו דהעזה, אלא 'מיגו ממעיז למעיז', שיש העזה גם בטענתו הנוכחית- בכך שהיה מוכן להישבע עליה. שבועה זו המוטלת על הנוטל ממון מחבירו היא 'שבועת הנשבעים ונוטלין', הידועה בשם "שבועת הגאונים" (הובא דין שבועה זו ברמב"ן וברשב"א בשבועות מה ב, וכן בתשובות הרי"ף עד, וכן פסק הרמב"ם, מלווה ולווה יג, ג). | ||
לכן, בסוגיית 'עיזי דאכלי חושלא', על האדם להישבע שבועת הנשבעים ונוטלים, (וכפסק הרמב"ם על סוגיה זו- וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְיִטֹּל. (טוען ונטען, י ג) כדי ליטול מחברו תשלום. ולכן, כיוון שהאדם נשבע שטענתו אמת, חזר דין המיגו, והוא נאמן על ידו, משום שכיוון שהוא נשבע על טענתו, הפך המיגו להיות 'מיגו ממעיז למעיז', כי גם טענתו הנוכחית היא טענה שיש בה העזה- בכך שנשבע עליה, ואם כן 'מה לו לשקר', להעיז פניו ולהישבע לשקר על טענה שאינה זוכה, כשיכול היה לטעון שהעיזים שלו וכך לזכות. | לכן, בסוגיית 'עיזי דאכלי חושלא', על האדם להישבע שבועת הנשבעים ונוטלים, (וכפסק הרמב"ם על סוגיה זו- וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְיִטֹּל. (טוען ונטען, י ג) כדי ליטול מחברו תשלום. ולכן, כיוון שהאדם נשבע שטענתו אמת, חזר דין המיגו, והוא נאמן על ידו, משום שכיוון שהוא נשבע על טענתו, הפך המיגו להיות 'מיגו ממעיז למעיז', כי גם טענתו הנוכחית היא טענה שיש בה העזה- בכך שנשבע עליה, ואם כן 'מה לו לשקר', להעיז פניו ולהישבע לשקר על טענה שאינה זוכה, כשיכול היה לטעון שהעיזים שלו וכך לזכות. | ||