הבדלים בין גרסאות בדף "ספק הינוח וודאי הינוח"

'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=25b&format=pdf (בבא מציעא כה, ב)] מקשה סתירה בין האמור במשנתנו לבין האמור בברייתא, במשנה הדין בכלי מכוסה שלא יגע, ואילו בברייתא הדין שיטול ויכריז, ומביאה שני יישובים לסתירה, בשם רב זביד ובשם רב פפא, באופן פשוט נראה שהמח' היא בפרשנות הברייתא, אך אין מח' לדינא, כ"כ במפורש '''הרא"ש''' (בבא מציעא ב', ח'). למסקנת הדברים יוצא כך:

מדברי המשנה עולה שכלי גדול המכוסה באשפה לא יגע בו, אפילו שיש סימן. ביחס לשאר הנתונים נראה באופן פשוט שמדובר במקום בו החפץ משתמר, שבאשפה ישנה ייתכנות די נמוכה שידי זרים תבואנה ליטול החפץ, כ"כ '''התוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד"ה "אחר הגפה"). ביחס לשאלה האם החפץ הונח שם או נפל או שיש ספק בכך נחלקו הראשונים- '''רש"י''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "כובי וכסי"), '''הריטב"א''' (שם, ד"ה "מתני'. מצא אחר הגפה", '''והרא"ש''' (ס"ס ח') כתבו שמדובר בהטמנה מדעת, שמסתבר להניח שדרך אנשים להצניע באשפה. מנגד '''הר"ן''' (שם. ד"ה "ולהוי קשר סימן") כותב שהמציאות של כלי מכוסה באשפה הוי ספק הינוח, כך משמע גם '''ברמב"ן'''(שם. ד"ה ולהכי נקט", בסוף דבריו), '''בתוס'''' (שם. תוד"ה "ואם" בסופו) '''ובתורא"ש''' (שם. ד"ה "אי שקיל") בתירוצו השני.