הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתה מחמת מלאכה (עריכה)

גרסה מ־15:52, 1 במאי 2016

הוסרו 4,485 בתים ,  15:52, 1 במאי 2016
←‏הבעייתיות בדין מתה מחמת מלאכה
שורה 4: שורה 4:




== הבעייתיות בדין מתה מחמת מלאכה==
 
כאמור, יש להבין מה החידוש ב"מתה מחמת מלאכה", ומדוע הסתפקה בכך הגמרא. הראשונים שואלים שאלה הפוכה, וטוענים, שאין סיבה לפטור כשמתה מחמת מלאכה, והם תמהים על מסקנת הגמרא שפוטרת מתה מחמת מלאכה, הם כמובן מתרצים את קושייתם, אך אפשר לומר שזו הסברא של ההו"א בגמרא, ששואל חייב אפילו כשמתה מחמת מלאכה.
 
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, צריך להקדים שחיוב השואל שונה מהותית משאר חיובי השומרים. שומר חינם ושומר שכר חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אם היו שומרים כראוי, ורשלנותם בשמירה היא זו שמחייבת אותם לשלם על הנזקים. לעומת זאת, שואל חייב גם על אונס גמור שלא הייתה לו כל יכולת למנוע, למרות שאינו אשם כלל. יש להבין מדוע שואל צריך לשלם למרות שכלל לא התרשל בשמירה, הרי "אונס רחמנא פטריה"?
על כך עונה הרשב"א (לו: ד"ה מאי): "שואל דחייב במתה כדרכה, משום דכיון שכל הנאה שלו אוקמה רחמנא ברשותיה לגמרי כאלו היא שלו". כך אומר תוספות במסכת בבא קמא (יא. ד"ה אין): "שואל כיון דחייב באונסין נמצא שקנאו משעה שהוציא מיד הבעלים והדמים הוא דנתחייב" . כך אומר הרמב"ן במסכת בבא בתרא (קסח.): "התם רחמנא חייביה וכלוקח דמי עד שיחזירנו".
כלומר, כיון ששואל "כל הנאה שלו" והוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ בימי השאלה, שהרי אינו משלם כלל על שימושו בחפץ, הוא נחשב כבעלים גמור של החפץ לאותו הזמן, ורק יש עליו חיוב להשיב את החפץ בסיום השאלה. על כן אם אינו משיב את החפץ בסיום השאלה גם אם זה מחמת אונס גמור הוא חייב, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך, הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק .
על רקע זה באה שאלת הרמב"ן:
"קשיא לי: וכי מגרע גרע, כיון דכי מתה מחמת עצמה חייב אף על גב דמלאך המות הוא דקטלה ומה לי הכא ומה לי התם, כי מתה מחמת מלאכה דשואל דמכל מקום איהו גרם לה היכי מפטר? בשלמא למפטר בה שאר שומרין בהך טענה דלאו לאוקמה בכילתא שאילתה טענה מעלייתא היא לומר דלאו פשיעה דידהו היא, אלא שואל מי יכלת למימר בה טפי מאונס?"
הרמב"ן מקשה מה היגיון בפטור "מתה מחמת מלאכה", הרי אי אפשר לומר שזה יותר מאונס גמור, ושואל חייב אפילו כשהבהמה מתה כדרכה באונס גמור, והוא לא אשם כלל בנזק (כמו שהוסבר קודם), א"כ מדוע שיפטר כשמתה מחמת מלאכה?
שאלת הרמב"ן מוליכה אותנו להבנה שמצד חיוב השמירה של שואל הוא חייב אף על "מתה מחמת מלאכה", והפטור נובע מסיבה חיצונית בלבד. לפי זה מיושבת השאלה שנשאלה בתחילת המאמר, מדוע לא הוזכר פטור "מתה מחמת מלאכה" בתורה? התשובה היא, שפטור זה לא קשור ל"פרשיית שומרים" העוסקת בהגדרת חיוב השומר כלפי הבעלים, זאת כיון שמצד "פרשיית שומרים" שואל היה צריך להתחייב גם על נזק שמחמת המלאכה, וזה שהוא פטור נובע מסיבה חיצונית שלא קשורה לשומרים וחיוביהם.
כעת לאחר שהתבארה ההו"א בגמרא, ששואל חייב על מתה מחמת מלאכה, צריך לענות על שאלת הרמב"ן - מדוע למסקנה שואל פטור על מתה מחמת מלאכה?
== השיטות השונות בטעם הפטור==
== השיטות השונות בטעם הפטור==
ישנן שלוש שיטות במפרשים בטעם הפטור ב"מתה מחמת מלאכה".
ישנן שלוש שיטות במפרשים בטעם הפטור ב"מתה מחמת מלאכה".
תלמיד1
485

עריכות

אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/3603"

תפריט ניווט