284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===בשר בחלב=== | ===בשר בחלב=== | ||
במסכת פסחים (מד ב) '''רבי עקיבא''' לומד מ"משרת ענבים" דין שונה. | במסכת פסחים (מד ב) '''רבי עקיבא''' לומד מ"משרת ענבים" דין שונה. | ||
<BR/>מוצע | <BR/>מוצע ש'''רבי עקיבא''' לומד מהפסוק "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים יד כא) את דין טעם כעיקר, שהרי בבשר בחלב יש נתינת טעם לכן גם בשאר איסורים שנותנים טעם יהיה אסור. | ||
<BR/>ההצעה נדחית מכיוון שלומדים שאסור להעביר טעמים בבשר בחלב דווקא בדרך בישול. | <BR/>ההצעה נדחית מכיוון שלומדים שאסור להעביר טעמים בבשר בחלב דווקא בדרך בישול. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===גיעולי גויים=== | ===גיעולי גויים=== | ||
במסכת פסחים (מד ב) מוסבר ש'''רבי | במסכת פסחים (מד ב) מוסבר ש'''רבי עקיבא''' לומד את הדין מהפסוק "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר" (במדבר לא כג) שמתייחס לכלי מדין, אותם צריך להגעיל כדי להכשיר. | ||
<BR/>'''רבי עקיבא''' סובר כרב חייא שהכלים 'בני יומם' כך שטעם האיסור שבהם לא נפגם, ואותם צריך להכשיר אותם מדין תורה. | <BR/>'''רבי עקיבא''' סובר כרב חייא שהכלים 'בני יומם' כך שטעם האיסור שבהם לא נפגם, ואותם צריך להכשיר אותם מדין תורה. | ||
<BR/>בכלים אלה יש רק טעם של איסור ובכל זאת צריך להכשירם, מכך נלמד שטעם האיסור אסור כעיקר האיסור מהתורה. | <BR/>בכלים אלה יש רק טעם של איסור ובכל זאת צריך להכשירם, מכך נלמד שטעם האיסור אסור כעיקר האיסור מהתורה. | ||
===איל נזיר=== | ===איל נזיר=== | ||
במסכת חולין (צח) | |||
===חלה=== | ===חלה=== | ||