554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
הרחבה
(הרחבה) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
המצווה היא מאחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום; מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ולמחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | המצווה היא מאחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום; מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ולמחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | ||
ב'''תוספתא''' כתוב, שיש לקרוא בשבת השנייה באדר את פרששת זכור (מגילה ג א). | |||
האיזכור היחיד של המצווה בדברי הגמרא, נמצא במסכת מגילה, שם מביאה הגמרא את דרשת ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, שיש חילוק בין מצוות העשה למצוות הל"ת, באופן קיום המצווה; המצווה לזכור היא בפה, ואילו לא לשכוח זאת מצווה שמקיימים בלב {{ויקיטקסט|מגילה יח א|מגילה יח א}}. כך גם פוסק ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|מלכים ומלחמות ה ה}}. ה'''חינוך''' מקשר את המצווה, למצוות מחיית עמלק, שע"י שנזכור ונשנא את עמלק, נזרז את העם להילחם בו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}. | האיזכור היחיד של המצווה בדברי הגמרא, נמצא במסכת מגילה, שם מביאה הגמרא את דרשת ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, שיש חילוק בין מצוות העשה למצוות הל"ת, באופן קיום המצווה; המצווה לזכור היא בפה, ואילו לא לשכוח זאת מצווה שמקיימים בלב {{ויקיטקסט|מגילה יח א|מגילה יח א}}. כך גם פוסק ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|מלכים ומלחמות ה ה}}. ה'''חינוך''' מקשר את המצווה, למצוות מחיית עמלק, שע"י שנזכור ונשנא את עמלק, נזרז את העם להילחם בו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}. | ||
| שורה 73: | שורה 75: | ||
ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש”בספר” פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). | ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש”בספר” פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). | ||
מי שאין לו ספר תורה יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | |||
===נוסח קיום המצווה=== | ===נוסח קיום המצווה=== | ||
| שורה 111: | שורה 115: | ||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" ('''שו"ע''' תרפה ב). | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" ('''שו"ע''' תרפה ב). | ||
=== | |||
===הברת והגיית הקריאה=== | |||
מכיוון שלפי חלק מהפוסקים, מצווה זו היא מהתורה, נוהגים שכל אחד, שימע את הקריאה, בהברה המקבולת לפי עדתו, כפי שנהגו אבותיו. דבר זה פסקו הרב עובדיה ('''ילקוט יוסף''' קמא טז), והרב צבי פסח פראנק ('''מקרא קודש''' פורים פח). | |||
הרב פיינשטיין (אורח חיים חלק ג ה) פסק, שגם מי שמקובל מאבותיו, הגייה מסוימת, כל עוד הגייה אחרת מקובל אף היא בעם ישראל, אפשר לשמוע, גם קריאה כזאת. הרב חיים דוד הלוי (חלק ו כב) התנגד גם הוא למנהג זה, וכתב כי כאשר מקפידים רק במצוות פרשת זכור ולא בשאר קריאות התורה אנו מזלזלים ביתר הקריאות שהן מתקנת משה רבינו. | |||
כך כתבו בשו"ת '''שרידי אש''' (ב ו), וב'''שו"ת באהלה של תורה''' (חלק ב ט עמ' 36-37). | |||
===הכפלת המילה "זכר" בקריאה=== | ===הכפלת המילה "זכר" בקריאה=== | ||
ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | |||
בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, כך נהגו תלמידי ה'''גר"א''' בירושלים. | |||
ה'''מנש"ב''' כתב להכריע, לחזור ולקרוא מילה זו פעמיים בציירה ובסגול (תרפח יח) מנהג זה התפשט בקרב קהילות אשכנז. | |||
ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. אולם ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא". | |||
===מניין לקריאה=== | |||
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, וכך כתוב ב'''שולחן ערוך''' (תרפה ז). ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לכך הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). | |||
אולם כמה אחרונים ('''שו”ת בנין שלמה''', סימן ז, ועוד) דוחים את ראייתו של '''תרומת הדשן'''' מדברי ה'''רא”ש''', ולדעתם ניתן לצאת ידי חובת המצווה מן התורה גם בקריאה ביחידות. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (ס”ק טז, ושער הציון ס”ק ה) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח או”ח, נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה (משנה ברורה שם). | |||
==תדירות קיום המצווה== | ==תדירות קיום המצווה== | ||
ישנם מספר דעות בעניין כל כמה זמן יש לזכור את מעשה עמלק ע"מ לצאת ידי חובה. | ישנם מספר דעות בעניין כל כמה זמן יש לזכור את מעשה עמלק ע"מ לצאת ידי חובה. | ||