15
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש והבדלה לנשים"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות||ברכות כו ב, ברכות לג א, פסחים קו א||שבת כט א,ו, עבודה זרה יב ג|אורח חיים רעא, רצו}} | {{מקורות||[https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=26b&format=pdf ברכות כו ב], [https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=33&format=pdf ברכות לג א], [https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf פסחים קו א]||[https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite= שבת כט א],[https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&halocha=6&hilite= ו], [https://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&halocha=3&hilite= עבודה זרה יב ג]|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו]}} | ||
חובת הקידוש להבדלה לנשים. האם היא מדאורייתא או מדרבנן, האם יכולות להוציא אחרים. | חובת הקידוש להבדלה לנשים. האם היא מדאורייתא או מדרבנן, האם יכולות להוציא אחרים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==== גמרא ==== | ==== גמרא ==== | ||
לכאורה, קידוש בשבת הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היינו מצפים שנשים יהיו פטורות. אך, ב'''מסכת ברכות''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf כ ב])<ref>דרשה מקבילה מופיעה במסכת שבועות | לכאורה, קידוש בשבת הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היינו מצפים שנשים יהיו פטורות. אך, ב'''מסכת ברכות''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf כ ב])<ref>דרשה מקבילה מופיעה במסכת שבועות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=20b&format=pdf כ ב]).</ref> מופיע לימוד מיוחד לגבי מצוות קידוש: "אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה". רב אדא בר אהבה סובר שמדאורייתא נשים חייבות בקידוש. על כך שואלים בגמרא שקידוש נחשב מצות עשה שהזמן גרמא, ולכן נשים אמורות להיות פטורות. רבא עונה: "אמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. והני נשי, הואיל ואיתנהו בשמירה, איתנהו בזכירה". יש לימוד מיוחד מהמילים "זכור ושמור", שכל מי שמחוייב במצוות "שמור" שהם מצוות ה"לא תעשה" של שבת<ref>כך מפרש [https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf רש"י] את דברי הגמרא.</ref>, מחוייב גם במצוות "זכור" שהם מצוות ה"עשה" של שבת ובכללם קידוש. | ||
==== ראשונים ואחרונים ==== | ==== ראשונים ואחרונים ==== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה. בספר ה'''כלבו''' (לא) כתוב שמכיוון שנשים חייבות מדאורייתא הן אף יכולות להוציא אחרים ידי חובה. ב'''ספר העיתים''' (קנו) וב'''ספר האגודה''' (שבועות ג') גם כתוב שהיה אפשר שנשים יוציאו ידי חובה את בני ביתן אך אין לעשות כן.<ref>בספר העיתים הוא מגדיר זאת כדבר מגונה. בספר האגודה כתוב שאין מורין כן.</ref> | יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה. בספר ה'''כלבו''' (לא) כתוב שמכיוון שנשים חייבות מדאורייתא הן אף יכולות להוציא אחרים ידי חובה. ב'''ספר העיתים''' (קנו) וב'''ספר האגודה''' (שבועות ג') גם כתוב שהיה אפשר שנשים יוציאו ידי חובה את בני ביתן אך אין לעשות כן.<ref>בספר העיתים הוא מגדיר זאת כדבר מגונה. בספר האגודה כתוב שאין מורין כן.</ref> | ||
להלכה פוסק ה'''שו"ע''' (אורח חיים רעא ו) שנשים יכולות להוציא את האנשים מכיוון שחייבות מן התורה כמותם. אך, מפרשי השו"ע חלוקים האם זה באמת ראוי. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ב) וה'''משנה ברורה''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=97&hilite= אורח חיים רעא ב]) סוברים שיש להחמיר ושאין לנשים להוציא ידי חובה את האנשים. ה'''משנה ברורה''' נותן לזה טעם שזה זילא מילתא. לעומת זאת, ה'''ט"ז''' (אורח חיים רעא ב) ו'''ערוך השולחן''' (אורח חיים רעא ה) אומרים שנשים יכולות להוציא אנשים, בשונה ממצות מגילה ששם נשים אינן יכולות להוציא. '''ערוך השולחן''' מסביר שבדברים שברבים כמו מגילה יש עניין להגיד זילא מילתא, אך בקידוש שזה לא נעשה ברבים אין בעיה שאישה תוציא אנשים ידי חובה. | להלכה פוסק ה'''שו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%95 אורח חיים רעא ו]) שנשים יכולות להוציא את האנשים מכיוון שחייבות מן התורה כמותם. אך, מפרשי השו"ע חלוקים האם זה באמת ראוי. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ב) וה'''משנה ברורה''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60388&st=&pgnum=97&hilite= אורח חיים רעא ב]) סוברים שיש להחמיר ושאין לנשים להוציא ידי חובה את האנשים. ה'''משנה ברורה''' נותן לזה טעם שזה זילא מילתא. לעומת זאת, ה'''ט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%91 אורח חיים רעא ב]) ו'''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%94 אורח חיים רעא ה]) אומרים שנשים יכולות להוציא אנשים, בשונה ממצות מגילה ששם נשים אינן יכולות להוציא. '''ערוך השולחן''' מסביר שבדברים שברבים כמו מגילה יש עניין להגיד זילא מילתא, אך בקידוש שזה לא נעשה ברבים אין בעיה שאישה תוציא אנשים ידי חובה. | ||
== חובת הבדלה == | == חובת הבדלה == | ||
חיוב הבדלה מופיע בשני מקומות עיקריים בש"ס: מסכת ברכות ומסכת פסחים. במסכת ברכות, עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה בתפילה ([ | חיוב הבדלה מופיע בשני מקומות עיקריים בש"ס: מסכת ברכות ומסכת פסחים. במסכת ברכות, עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה בתפילה ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=33&format=pdf לג א]) וביחס בין ההבדלה בתפילה להבדלה על הכוס ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=26b&format=pdf כו ב]). במסכת פסחים עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה על הכוס ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=103b&format=pdf קג ב]). | ||
שאלת מקור החיוב בהבדלה לכאורה מוכרעת בסוגיה בברכות ([ | שאלת מקור החיוב בהבדלה לכאורה מוכרעת בסוגיה בברכות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=33&format=pdf לג א]) שכן לטענת ר' חייא בשם ר' יוחנן – "אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות". אך כבר הסביר ה'''מאירי''' (בית הבחירה ברכות לג א) שהכוונה היא ל"מטבע הברכות וסדורן" ועל כן לא מצאנו תשובה ברורה לשאלת מקור החיוב בהבדלה. | ||
=== מדאורייתא או מדרבנן === | === מדאורייתא או מדרבנן === | ||
במסכת פסחים (קו א) עוסקת הגמרא בחיוב להבדיל בין קודש לחול. אמנם בדברי הגמרא לא הובא פסוק בנוגע לחיוב הבדלה (אלא רק שמ"זכור" אנו למדים על הקידוש בעת כניסת השבת), אך '''הרמב"ם''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite= שבת כט א]) הרחיב את הדברים ולמד מ"זכור" גם על חובת ההבדלה ביציאת השבת. מדבריו משתמע שהבדלה היא מצוות עשה מהתורה. בגישה זו נקטו גם '''ספר החינוך''' (מצווה לא), ה'''סמ"ג''' (עשה כט), '''הראבי"ה''' (חלק א, ברכות סב); הרב משה חלאווה, '''שו"ת מהר"ם חלאווה''', (יח); '''ספר חרדים''' (עשה ד); '''מנחת חינוך''' (מצווה לא); '''ערוך השולחן''' (אורח חיים רצו); '''קיצור שולחן ערוך''' (צו). | במסכת פסחים ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf קו א]) עוסקת הגמרא בחיוב להבדיל בין קודש לחול. אמנם בדברי הגמרא לא הובא פסוק בנוגע לחיוב הבדלה (אלא רק שמ"זכור" אנו למדים על הקידוש בעת כניסת השבת), אך '''הרמב"ם''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite= שבת כט א]) הרחיב את הדברים ולמד מ"זכור" גם על חובת ההבדלה ביציאת השבת. מדבריו משתמע שהבדלה היא מצוות עשה מהתורה. בגישה זו נקטו גם '''ספר החינוך''' (מצווה לא), ה'''סמ"ג''' (עשה כט), '''הראבי"ה''' (חלק א, ברכות סב); הרב משה חלאווה, '''שו"ת מהר"ם חלאווה''', (יח); '''ספר חרדים''' (עשה ד); '''מנחת חינוך''' (מצווה לא); '''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%A6%D7%95_%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%90 אורח חיים רצו]); '''קיצור שולחן ערוך''' (צו). | ||
במסכת שבועות ([ | במסכת שבועות ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=26&daf=18b&format=pdf יח ב]) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב). | ||
סוגיה נוספת שממנה יש ללמוד על תוקפה של חובת הבדלה מצויה במסכת נזיר ([ | סוגיה נוספת שממנה יש ללמוד על תוקפה של חובת הבדלה מצויה במסכת נזיר ([https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=3b&format=pdf ג ב]). הגמרא שם מבארת כי לדעת ר' שמעון, נזיר אסור בשתיית יין גם במקום שיש מצווה לשתותו – כגון יין "קדושתא ואבדלתא", ועל כך היא אומרת את המילים "הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני". המפרש קרא את המשפט האחרון כקביעה, ולא כשאלה, ומוכיח שיש חובת דאורייתא לקדש ולהבדיל על היין. אך '''רבנו תם''' (תוספות נזיר ד א, ד"ה מאי היא) הסביר שיש לקרוא את המשפט בתמיהה ולשיטתו הבדלה אינה חיוב מדאורייתא אלא תקנה מדרבנן. וכך כתב גם ה'''תוספות רי"ד''' (פסחים קו א) וב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח). | ||
=== חובת נשים בהבדלה === | === חובת נשים בהבדלה === | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
==== שיטות הראשונים ==== | ==== שיטות הראשונים ==== | ||
הגמרא במסכת ברכות ([ | הגמרא במסכת ברכות ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf כ ב]) מביאה את שיטתו של רב אדא בר אהבה שנשים חייבות בקידוש מדאורייתא ורבא הסביר את דבריו שבשבת "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה", וכשם שנשים מחויבות בשמירת השבת (כלומר אסורות בעשיית מלאכה בשבת), כך גם חובה עליהן לזכור אותה – כלומר לעשות קידוש. | ||
כעת הדברים מתקשרים לאמור בסעיף הקודם. נמצא שלפי ה'''רמב"ם''' הלומד חיוב הבדלה מ"זכור" נשים חייבות בהבדלה דאורייתא וכך הבין את דבריו ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]). | כעת הדברים מתקשרים לאמור בסעיף הקודם. נמצא שלפי ה'''רמב"ם''' הלומד חיוב הבדלה מ"זכור" נשים חייבות בהבדלה דאורייתא וכך הבין את דבריו ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]). | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
==== שיטות האחרונים ==== | ==== שיטות האחרונים ==== | ||
ר' יוסף קארו הביא ב'''שולחן ערוך''' (רצו ח) את שתי השיטות וכתב: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". '''הרמ"א''' הוסיף על אתר "על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכן פסק המשנה ברורה, ([http://www.example.org כותרת הקישור] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, חלק א, עמ' 135–136) (הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ד אורח חיים כג) | ר' יוסף קארו הביא ב'''שולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) את שתי השיטות וכתב: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". '''הרמ"א''' הוסיף על אתר "על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכן פסק המשנה ברורה, ([http://www.example.org כותרת הקישור] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, חלק א, עמ' 135–136) (הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ד אורח חיים כג) | ||
ה'''ב"ח''' (רצו), '''הט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) וה'''מג"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו יא]) הקשו מדוע נשים לא יכולות להבדיל אף אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמה. '''הב"ח''' הסביר שכוונת דברי ה'אורחות חיים, שעליהם התבסס הרמ"א, היא שנשים אינן צריכות להבדיל אך יכולות להבדיל. '''הט"ז''' הסביר שמכיוון שהבדלה היא תקנת דרבנן וגם מצוות עשה שהזמן גרמה – נשים לא יכולות לקיימה; ועל דבריו הקשה ה'פרי מגדים' (רצו ז). מדברי הרמ"א במקום אחר המלמד שנשים יכולות לברך על ההלל אף כשמדובר בחיוב דרבנן. ה'מגן אברהם' הסביר שיש הבדל בין מצוות שיש בהן מעשה למצוות שאין בהן מעשה; ומכיוון שבהבדלה אין מעשה, נשים אינן יכולות להבדיל (לדברי הרמ"א). בדברי ה'מגן אברהם' דנו האחרונים: בעל 'מחצית השקל' (רצו יא) הסביר שזאת משום שבמצוות עִם מעשה, למעשה יש חשיבות בפני עצמה מה שאין כן במצוות ללא מעשה; הרב שמעון סופר (שו"ת התעוררות תשובה, חלק א קצט) הסביר שמצוות שבהן יש מעשה הופכות להיות חלק ממסורת אימותינו ועל כן גם נשים יכולות לקיימן. | ה'''ב"ח''' (רצו), '''הט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_%D7%97 רצו ח]) וה'''מג"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95 רצו יא]) הקשו מדוע נשים לא יכולות להבדיל אף אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמה. '''הב"ח''' הסביר שכוונת דברי ה'אורחות חיים, שעליהם התבסס הרמ"א, היא שנשים אינן צריכות להבדיל אך יכולות להבדיל. '''הט"ז''' הסביר שמכיוון שהבדלה היא תקנת דרבנן וגם מצוות עשה שהזמן גרמה – נשים לא יכולות לקיימה; ועל דבריו הקשה ה'פרי מגדים' (רצו ז). מדברי הרמ"א במקום אחר המלמד שנשים יכולות לברך על ההלל אף כשמדובר בחיוב דרבנן. ה'מגן אברהם' הסביר שיש הבדל בין מצוות שיש בהן מעשה למצוות שאין בהן מעשה; ומכיוון שבהבדלה אין מעשה, נשים אינן יכולות להבדיל (לדברי הרמ"א). בדברי ה'מגן אברהם' דנו האחרונים: בעל 'מחצית השקל' (רצו יא) הסביר שזאת משום שבמצוות עִם מעשה, למעשה יש חשיבות בפני עצמה מה שאין כן במצוות ללא מעשה; הרב שמעון סופר (שו"ת התעוררות תשובה, חלק א קצט) הסביר שמצוות שבהן יש מעשה הופכות להיות חלק ממסורת אימותינו ועל כן גם נשים יכולות לקיימן. | ||