631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
הוספת כמה סעיפים
(הוספת הדין במשנה, תחילת דעת האחרונים ושולחן ערוך) |
(הוספת כמה סעיפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}} | {{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}} | ||
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב? | מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק? | ||
== הדין במשנה ובגמרא == | == הדין במשנה ובגמרא == | ||
במשנה <small>(בברכות י"ג ע"א)</small> מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. | במשנה <small>(בברכות י"ג ע"א)</small> מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. | ||
רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. | '''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. | ||
רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | '''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | ||
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה. | בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה. | ||
== הגדרת ה"יראה"== | == הגדרת ה"יראה"== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | # אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | ||
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | # הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | ||
<br>ה'''ב"ח''' </small> () <small> מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | |||
== הגדרת הכבוד == | == הגדרת הכבוד == | ||
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | ||
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | <br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | ||
== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | |||
=== מחלוקת הראשונים === | |||
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, '''רא"ש''' <small>(על ברכות ב ה)</small>, '''תוס'''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.29?vhe=William_Davidson_Edition_-_Vocalized_Aramaic&lang=he&p2=Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1&lang2=he י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה])</small> ועוד סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שאפשר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. | |||
<br> '''המר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. <small>(מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")</small> | |||
=== פסיקת האחרונים === | |||
ה'''שו"ע''' <small>(או"ח ס"ו ס"ג)</small> פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק] | |||
== הפסקה בה' אלהיכם אמת == | |||
=== מחלוקת ראשונים === | |||
=== פסיקת הלכה === | |||
== הפסקה בשביל לקרות בתורה == | |||
=== מחלוקת ראשונים == | |||
'''בעל המנהיג''' אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה וכבוד הציבור, ולא גרע מכבוד היחיד שעונים לו.<br> | |||
ה'''רשב"א''' אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה. | |||
=== פסיקת הלכה === | |||
השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.<br> | |||
הב"ח (להמשיך אותו) | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* | * | ||