הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אמירה לגוי בשבת"

הוסרו 841 בתים ,  21:28, 4 באוקטובר 2021
(←‏א. המקור, הטעמים, והנפק"מ.: העברה לדף הסוגיה)
שורה 11: שורה 11:
א. כאשר מותרת האמירה המפורשת לגוי, מותרת [ע"פ רוב ] גם ההנאה ממנה.  
א. כאשר מותרת האמירה המפורשת לגוי, מותרת [ע"פ רוב ] גם ההנאה ממנה.  
ב. כשלא הותרה האמירה המפורשת, אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשה לצורך ישראל, בין אם ישראל רמז לו [בדרך סיפור דברים, כמו"ש להלן] בין אם הגוי עשה מעצמו לצורך הישראל, אלא ע"פ גדרי הנאה ממלאכת גוי שעשה לצורך ישראל המובאים בסי' שכה.
ב. כשלא הותרה האמירה המפורשת, אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשה לצורך ישראל, בין אם ישראל רמז לו [בדרך סיפור דברים, כמו"ש להלן] בין אם הגוי עשה מעצמו לצורך הישראל, אלא ע"פ גדרי הנאה ממלאכת גוי שעשה לצורך ישראל המובאים בסי' שכה.
== א. המקור, הטעמים, והנפק"מ. ==
• מקור הדין:
שמות פי"ב פט"ז: כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם.
'''מכילתא''' (פרשה ט ד"ה כל מלאכה): לא תעשה אתה, לא יעשה חברך, ולא יעשה גוי מלאכתך.
ונחלקו הראשונים האם אמירה לגוי אסורה מה"ת או מדרבנן בלבד:
-'''סמ"ג , יראים''' (סי' שד): מדאו' .
-'''רמב"ן''' (עה"ת שם): מדרבנן, והמכילתא אסמכתא בעלמא.
ופסק  '''הרמב"ם''' (פ"ו ה"א והכ"ב ועוד) שאמירה לגוי לא הווי אלא איסור דרבנן. וכ"פ השו"ע (סי' שז ס"ה) ובמשנ"ב שם (ס"ק כ וכן בסי' רמג ס"ק ה ובשעה"צ שם) וכן הסכמת כל האחרונים.




169

עריכות