הבדלים בין גרסאות בדף "הנכנס ומצא ציבור מתפללים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גדר תפילה במניין
| שורה 120: | שורה 120: | ||
וכאמור לעיל, דעת '''הפמ"ג''' (משב"ז קט א), שתפילה בציבור פחותה בחשיבותה משאר דברים שבקדושה, היינו איש"ר, קדושה, מודים וברכו (וכן האל הקדוש ושומע תפילה לדעת הרמ"א). וגם '''במשנ"ב''' (קט ד) נקט שעניית קדיש עדיפה מתפילה בציבור, ולכן בנידון שכתב המ"א, שאם יתחיל מנחה לפני הקדיש יספיק לתפילת ערבית במניין, כתב המשנ"ב, שימתין עד אחרי קדיש אף שיפסיד תפילת ערבית במניין. וכתב שם בשעה"צ (קט י) שזה כדעת הא"ר, הפמ"ג ודרך החיים, ושלא כמ"א. וזה כאמור לעיל, שכתבו הפמ"ג והבאה"ל סדר קדימה בדבקים שבקדושה, וכל הדברים הנ"ל, היינו קדושה, קדיש, ברכו ומודים (ואמן על שומע תפילה והאל הקדוש לדעת הרמ"א), עדיפים על תפילה במניין. וכן הסכים '''בהלכה ברורה''' (קט ח), שקדיש עדיף על תפילה במניין. | וכאמור לעיל, דעת '''הפמ"ג''' (משב"ז קט א), שתפילה בציבור פחותה בחשיבותה משאר דברים שבקדושה, היינו איש"ר, קדושה, מודים וברכו (וכן האל הקדוש ושומע תפילה לדעת הרמ"א). וגם '''במשנ"ב''' (קט ד) נקט שעניית קדיש עדיפה מתפילה בציבור, ולכן בנידון שכתב המ"א, שאם יתחיל מנחה לפני הקדיש יספיק לתפילת ערבית במניין, כתב המשנ"ב, שימתין עד אחרי קדיש אף שיפסיד תפילת ערבית במניין. וכתב שם בשעה"צ (קט י) שזה כדעת הא"ר, הפמ"ג ודרך החיים, ושלא כמ"א. וזה כאמור לעיל, שכתבו הפמ"ג והבאה"ל סדר קדימה בדבקים שבקדושה, וכל הדברים הנ"ל, היינו קדושה, קדיש, ברכו ומודים (ואמן על שומע תפילה והאל הקדוש לדעת הרמ"א), עדיפים על תפילה במניין. וכן הסכים '''בהלכה ברורה''' (קט ח), שקדיש עדיף על תפילה במניין. | ||
= גדר תפילה | = גדר תפילה בציבור = | ||
כעת יש לברר האם יש מציאות שבה יהיה אפשר גם להרוויח תפילה בציבור וגם לא להפסיד דברים שבקדושה, ולשם כך יש לדון מעט בשאלה מהי תפילה בציבור. | |||
כאמור, בפמ"ג כתב לדחוק בדברי המ"א, שתפילה אחרי שהציבור התחילו לא הוי ממש תפילה בציבור. וכן כתב ב'''שו"ת עמודי אש''' (ג ז), שלא הוי תפילה במנין כשמתפלל עם הש"ץ או כשמתחיל אחרי שהש"ץ כבר התחיל. | כאמור, בפמ"ג כתב לדחוק בדברי המ"א, שתפילה אחרי שהציבור התחילו לא הוי ממש תפילה בציבור. וכן כתב ב'''שו"ת עמודי אש''' (ג ז), שלא הוי תפילה במנין כשמתפלל עם הש"ץ או כשמתחיל אחרי שהש"ץ כבר התחיל. | ||
| שורה 127: | שורה 129: | ||
וגם דעת '''האג"מ''' (או"ח ג ד) כאמור היא, שכל שהציבור מתפללים, המצטרף אליהם נחשב למתפלל בציבור. אמנם לעניין תפילה עם חזרת הש"ץ, דעת האג"מ (או"ח ג ט), שאינה תפילה בציבור. | וגם דעת '''האג"מ''' (או"ח ג ד) כאמור היא, שכל שהציבור מתפללים, המצטרף אליהם נחשב למתפלל בציבור. אמנם לעניין תפילה עם חזרת הש"ץ, דעת האג"מ (או"ח ג ט), שאינה תפילה בציבור. | ||
ו'''בפס"ת''' (צ יד) הרחיב בעניין, וכתב בשם הרבה פוסקים, ביניהם '''הבאר יצחק, החזו"א והגרשז"א''', שלאחר שהתחילו הציבור תפילתם, כל המצטרפים אליהם לאחר מכן, כל שהציבור עדיין בשמונה עשרה, הוי תפילה בציבור, אף שלכתחילה נכון להתחיל עם כולם ביחד. והוסיף בפס"ת עפ"י '''החת"ס, החזו"א, מנח"י, באר יצחק''' ועוד רבים, שגם המתחיל עמידה עם הש"ץ, הוי תפילה במנין (ולדברי החת"ס זו היא תפילה בציבור האמיתית, ודנו הרבה בדבריו), וזה שלא '''כאג"מ ושו"ת חבצלת השרון''' שסוברים שאינה תפילה בציבור. וכתב עפ"י '''הבאר יצחק ושו"ת פרי תבואה''' שבשעת הדחק, אף כשהש"ץ עומד בסוף החזרה, יש לדבר חשיבות של תפילה בציבור. וכתב שכן כתוב באורחות חיים בשם החזו"א, שהוי תפילה בציבור אם כי לא בשלמות. | ו'''בפס"ת''' (צ יד) הרחיב בעניין, וכתב בשם הרבה פוסקים, ביניהם '''הבאר יצחק, החזו"א והגרשז"א''', שלאחר שהתחילו הציבור תפילתם, כל המצטרפים אליהם לאחר מכן, כל שהציבור עדיין בשמונה עשרה, הוי תפילה בציבור, אף שלכתחילה נכון להתחיל עם כולם ביחד. והוסיף בפס"ת עפ"י '''החת"ס, החזו"א, מנח"י, באר יצחק''' ועוד רבים, שגם המתחיל עמידה עם הש"ץ, הוי תפילה במנין (ולדברי החת"ס זו היא תפילה בציבור האמיתית, ודנו הרבה בדבריו), וזה שלא '''כאג"מ ושו"ת חבצלת השרון,''' שסוברים שאינה תפילה בציבור. וכתב עפ"י '''הבאר יצחק ושו"ת פרי תבואה''' שבשעת הדחק, אף כשהש"ץ עומד בסוף החזרה, יש לדבר חשיבות של תפילה בציבור. וכתב שכן כתוב באורחות חיים בשם החזו"א, שהוי תפילה בציבור, אם כי לא בשלמות. | ||
= דיון נוסף בדין תפילה בציבור מול דברים שבקדושה = | |||
כאמור לעיל, בכל אופן לא יוכל להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדושה, מודים, קדיש וברכו. ולדעת הרמ"א חייב להספיק אף לעניית אמן על ברכת האל הקדוש ושומע תפילה. וכפי שרינו, יש שהוסיפו גם קריאת התורה ועלינו לשבח. ואמנם לדעת '''המ"א''', שתפילה בציבור חשובה יותר מעניית דברים אלו, לכאורה היה יכול להתחיל גם אם יפסיד דברים שבקדושה, אם נחשיב תפילה זו כתפילה במניין, אבל ראינו שאין להסתמך על דבריו, כיוון שהפוסקים האחרונים לא קבלום למעשה. וכן מוכח '''בשו"ע''', שלא יוכל להתחיל בכה"ג, שהרי כתב שאין להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדיש, קדושה ומודים, וגם אם סובר שאם מתחיל להתפלל אחרי שהציבור התחילו, או בזמן החזרה, כגון אחרי קדושה, הוי תפילה במנין, הרי מכך שלא התיר להתחיל, מוכח שסובר שאין להתחיל את התפילה אם יפסיד בשל כך דברים שבקדושה. | |||
'''ובשו"ת יבי"א''' (ב | '''ובשו"ת יבי"א''' (ב ז) שהובא לעיל, ראינו שסובר, שמי שמאריך בתפילתו באופן קבוע, יוכל להתחיל את תפילתו אחרי קדושה, ויעלה לו לתפילה במנין. ואף שיפסיד מודים, מותר לו. ולכאורה הטעם לכך הוא מה שכתב קודם לכן, שהרי בלאו הכי, גם אם יתחיל עם החזן לא יספיק לקדושה, ולכן עדיף שימתין עד אחר קדושה ולא יספיק למודים, וכך ירוויח גם תפילה במניין וגם קדושה, ומה שמפסיד מודים- אנוס הוא. אמנם הוסיף שם במאמר מוסגר לגבי מודים, שכיוון שאין התפילה מזומנת לפניו, שהוא רחוק ממודים, לא שייך לומר "אין מעבירים על המצוות". ולכאורה לפי כלל זה, גם אם איחר בתפילתו ונמצא אחרי קדושה, יוכל להתחיל, שהרי כעת מזומנת לפניו תפילה במנין (שכבר ראינו שיש מהפוסקים סוברים שהוי כתפילה במניין), ומודים רחוק ממנו. אולם בשו"ע מבואר בפירוש שלא יוכל להתפלל אם לא יספיק למודים (וגם ביבי"א משמע שהתיר רק למי שבדרך קבע מאריך בתפילתו ולא למאחר). וצ"ע. | ||
'''ובילקו"י''' (קט | '''ובילקו"י''' (קט ד) כתב, שהמאחר לתפילה ולא יספיק לסיים לפני קדיש או קדושה, לא יתחיל להתפלל. אמנם השמיט דין מודים. ואולי נקט כרמב"ם שלא חושש למודים, אך צ"ע, שהרי השו"ע חשש לדין מודים. וכאמור, גם דעת היבי"א לחשוש למודים כשאיחר לתפילה אף מול תפילה במניין. | ||
'''ובאז נדברו''' (ח | '''ובאז נדברו''' (ח מא) כתב להסתפק בדין המאחר לתפילה ומצא ציבור מתפללים, האם לא יוכל להתחיל משום שלא הוי תפילה בציבור גמורה, ואם כן דברים שבקדושה עדיפים, וכדעה שכתב הפמ"ג לבאר בדברי המ"א, או שבאמת הוי תפילה בציבור גמורה, אלא שלא יוכל להתחיל משום שפשע בכך שאיחר לתפילה, אבל אם לא פשע, אלא מחמת כך שמאריך בתפילתו מחמת כוונה לא התחיל עם הציבור, יוכל להתחיל, וצידד למעשה כאפשרות השנייה. ומדבריו אלו משמע שאם איחר לתפילה מחמת אונס, כגון שהיה נצרך להתפנות וכיו"ב, יוכל להתחיל, ומ"מ צ"ע. ובכל אופן משמע מדבריו שתפילה הציבור מעיקר הדין עדיפה משאר דברים שבקדושה, ואפילו מקדיש ומקדושה, וכדעת המ"א המובאת לעיל, אך צ"ע איך מסתדרים דבריו לפי הראשונים והשו"ע, וכן לפי הפמ"ג והבאה"ל שכתבו שדברים שבקדושה עדיפים מתפילה במניין. | ||
ולעניין מי שהגיע אחרי קדושה, או שהגיע לפני קדושה ולא היה יכול להתחיל כיוון שהמתין לקדושה, כתב בספר '''יוקח נא''' (קט | ולעניין מי שהגיע אחרי קדושה, או שהגיע לפני קדושה ולא היה יכול להתחיל כיוון שהמתין לקדושה, כתב בספר '''יוקח נא''' (קט א), שלא דוחה מודים תפילה במניין, שכן דעת הרמב"ם שאין לחשוש למודים, וגם החולקים עליו, וביניהם השו"ע, יודו שלא צריך להמתין אם יפסיד בשל כך תפילה בציבור, שגרע מקדושה. ולדעתו תפילה אפילו בסוף החזרה הוי תפילה במנין, וא"כ כשיתחיל אחרי קדושה הוי תפילה במניין, וא"כ יוכל להתחיל גם כשלא יספיק למודים. וכן '''בערוה"ש''' (קט ג) כתב, שחלילה לבטל תפילה בציבור בשביל מודים, שתפילה בציבור עדיפה, אלא שכיוון שנמצא אחר קדושה, גם אם יתפלל עם הציבור, אין זו תפילה במניין, ולכן ימתין עד אחר מודים. וכתב עוד (קט ט), שמי שהגיע אחר קדושה, אם אין השעה עוברת, טוב שיתחיל את התפילה אחר חזרת הש"ץ, כיוון שמצווה לענות על כל האמנים שבחזרה (ובתנאי יספיק לקדיש תתקבל, ואם לא- יתחיל לאחר קדיש תתקבל). | ||
עוד יש להעיר, שאף שראינו שלרוה"פ קדושה עדיפה מתפילה בציבור, מכל מקום כתב '''בשו"ת שלמת חיים''' (קלג), שבניגוד לתפילה בציבור שיש חיוב לטרוח ללכת עבורה מיל (כמובא בסימן צ, טז), בשביל קדושה אין חיוב לטרוח ללכת עד מיל, שמה שעדיפה קדושה על פני תפילה בציבור זה רק כשהוא כבר בבית כנסת. | |||
= תפילה מחוץ לבית הכנסת כאשר איחר = | = תפילה מחוץ לבית הכנסת כאשר איחר = | ||
'''בשע"ת''' (קט, א) כתב בשם הרשב"א (בצרור החיים דרך ראשון יג), שהורה לו הרמב"ן, שכל דין זה שלא יכול להתחיל להתפלל אם לא יספיק לדברים שבקדושה, הוא דווקא במתפלל בבית הכנסת, אבל אם יוצא להתפלל בעזרה, מחוץ לבית הכנסת, יתפלל ואל ימתין. והובאו דבריו להלכה '''במשנ"ב''' (קט | '''בשע"ת''' (קט, א) כתב בשם הרשב"א (בצרור החיים דרך ראשון יג), שהורה לו הרמב"ן, שכל דין זה שלא יכול להתחיל להתפלל אם לא יספיק לדברים שבקדושה, הוא דווקא במתפלל בבית הכנסת, אבל אם יוצא להתפלל בעזרה, מחוץ לבית הכנסת, יתפלל ואל ימתין. והובאו דבריו להלכה '''במשנ"ב''' (קט א). | ||
'''ובפס"ת''' (קט, 9) כתב שדנו בדבריו, שהרי יש עליו חובת תפילה בציבור, וכן חייב בקדיש וקדושה וברכו, ומה יועיל שיצא מחוץ לבית הכנסת. והביא שבשו"ת א'''בן ישראל''' כתב להגיה בדבריו 'אם רצה להתפלל בעזרה', היינו שלא נכנס לבית הכנסת, ואז לא חלו עליו חיובים אלה, אך דחה דבריו עפ"י מ"ש בבית ברוך, שחיובי קדיש וקדושה חלים עליו אפילו אינו עם הציבור, כל שבידו לשומעם. ובבית ברוך עצמו תירץ, שמדובר כששמע קדיש וכו' במנין אחר, אך גם על זה הקשה בפס"ת, שהרי מבואר באחרונים שאם כבר שמעם ממנין אחר, אינו צריך לצאת מבית הכנסת. | '''ובפס"ת''' (קט, 9) כתב שדנו בדבריו, שהרי יש עליו חובת תפילה בציבור, וכן חייב בקדיש וקדושה וברכו, ומה יועיל שיצא מחוץ לבית הכנסת. והביא שבשו"ת א'''בן ישראל''' כתב להגיה בדבריו 'אם רצה להתפלל בעזרה', היינו שלא נכנס לבית הכנסת, ואז לא חלו עליו חיובים אלה, אך דחה דבריו עפ"י מ"ש בבית ברוך, שחיובי קדיש וקדושה חלים עליו אפילו אינו עם הציבור, כל שבידו לשומעם. ובבית ברוך עצמו תירץ, שמדובר כששמע קדיש וכו' במנין אחר, אך גם על זה הקשה בפס"ת, שהרי מבואר באחרונים שאם כבר שמעם ממנין אחר, אינו צריך לצאת מבית הכנסת. | ||
'''ובתורת חיים סופר''' (קט | '''ובתורת חיים סופר''' (קט ב) תירץ, שהרשב"א דיבר על מודים, שכשיוצא לעזרה לא נראה ככופר, אך קדושה וקדיש ודאי חייב לשמוע. ועוד כתב לתרץ, שמדובר כשעומד בעזרה ומראה פניו למתפללים, והוא נחשב מתפלל בציבור, ואין לחשוש לאמירת קדושה ומודים עם הציבור (כנראה סובר כאבן ישראל שאינו חייב בקדושה אם לא נכנס לבית הכנסת, ולפי"ז אם כבר נכנס- לא יוכל לצאת). ומדבריו יוצא חידוש חשוב, שאם איחר לתפילה, וגם לא הספיק להתחיל עם הש"ץ, יוכל לצאת מחוץ לבית הכנסת ולהתפלל שם אם ההפסד יהיה לעניין מודים, שאז לא ייראה ככופר. אולם אם יפסיד גם קדיש- לכאורה לא יוכל להתחיל להתפלל, אא"כ נקבל את האפשרות השנייה שהציע, שכשלא נכנס לבית הכנסת כלל, לא חל עליו חיוב עניית קדיש. | ||
''' | '''ובשו"ת אגרות משה''' (ד סח) ביאר, שהרשב"א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת, אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם, שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע שאם אינו בביהכ"נ, אינו מחויב בכך. | ||
וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב"א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש"ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר; ב- הרשב"א סובר שחזרה עם הש"ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא"כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב"א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד. | '''ובהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) כתב, שקיי"ל שתפילה עם הש"ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא"כ כיצד התיר הרשב"א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור. וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב"א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש"ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר; ב- הרשב"א סובר שחזרה עם הש"ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא"כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב"א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד. | ||
ועפ"י מה | ועפ"י מה שהובא לעיל בשם '''שו"ת שלמת חיים''', מבואר שהוא סובר שאם לא נמצא בבית הכנסת, לא חלים עליו חיובי קדושה וקדיש וכו', שכתב שאע"פ שאם נמצא כבר בבית הכנסת, עדיפים הם על תפילה בציבור, מ"מ אין חיוב לטרוח אחריהם עד מיל, וא"כ מוכח שאינו חייב בהם כשאינו נמצא בבית הכנסת. וזה כעין דברי האבן ישראל, רק שנראה שהשלמת חיים סובר, שגם אם כבר היה בבית הכנסת, נראה שיוכל לצאת ולהתפלל מחוצה לו, מה שאין כן לדעת האבן ישראל, שנראה שסובר שרק אם לא נכנס לבית הכנסת יוכל לעשות כן. | ||
ועל פי זה אולי אפשר לומר, שגם אם איחר לתפילה כשהציבור באמצע עמידה של ערבית, ואם יתחיל להתפלל לא יספיק לקדיש, יוכל להתפלל במקום שמראה פניו לציבור, אם אינו במקום שבו הם נמצאים, כגון שיש דלת בינו לבין הציבור, והיא פתוחה, ואז נחשב לו לתפילה במניין, ולא חלים עליו חיובי קדיש וקדושה. אך צ"ע אם אכן כך כוונתו, ואם עדיף שיעשה כן, לפטור עצמו מקדיש. | ועל פי זה אולי אפשר לומר, שגם אם איחר לתפילה כשהציבור באמצע עמידה של ערבית, ואם יתחיל להתפלל לא יספיק לקדיש, יוכל להתפלל במקום שמראה פניו לציבור, אם אינו במקום שבו הם נמצאים, כגון שיש דלת בינו לבין הציבור, והיא פתוחה, ואז נחשב לו לתפילה במניין, ולא חלים עליו חיובי קדיש וקדושה. אך צ"ע אם אכן כך כוונתו, ואם עדיף שיעשה כן, לפטור עצמו מקדיש. | ||