הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==== סמיכות דעת של הקונה ==== | ==== סמיכות דעת של הקונה ==== | ||
'''הגמרא''' בב"מ (טז ב) מקשה, שמחד רב אמר, שאדם שגזל שדה ומכרה לאחר, ואחר כך חזר הגזלן וקנאה מהבעלים, אנו אומרים שקנה אותה בשביל מי שמכר לו אותה לפני כן, אף שבזמן המכירה עוד לא היתה שלו, ומאידך התוספתא אומרת שאין משמעות למה שאדם מוכר את מה שעתיד לירש או לצוד, ומתרץ רבא, לפירוש '''רש"י''' שבגזלן סומכת דעתו של הקונה, ובמוכר הנ"ל לא. גמרא זו, אינה עוסקת בדבר שאינו בעולם כלל, אבל יש מחברים שהביאו ממנה ראיה, שהחיסרון במקנה דבר שלא בא לעולם, הוא חוסר סמיכות הדעת של הקונה. כך סבר השואל בשו"ת '''נודע ביהודה''' (תניינא אה"ע נד), '''אור החיים הקדוש''' בראשית (כה לג), ושו"ת '''שרידי אש'''. מאידך, '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל לנדרים במילואים (עמוד מ), הביא מסוגיה זו ראיה, שהחיסרון במקנה דבר שלא בא לעולם, אינו תלוי בגמירות דעת. | '''הגמרא''' בב"מ (טז ב) מקשה, שמחד רב אמר, שאדם שגזל שדה ומכרה לאחר, ואחר כך חזר הגזלן וקנאה מהבעלים, אנו אומרים שקנה אותה בשביל מי שמכר לו אותה לפני כן, אף שבזמן המכירה עוד לא היתה שלו, ומאידך התוספתא אומרת שאין משמעות למה שאדם מוכר את מה שעתיד לירש או לצוד, ומתרץ רבא, לפירוש '''רש"י''' שבגזלן סומכת דעתו של הקונה, ובמוכר הנ"ל לא. גמרא זו, אינה עוסקת בדבר שאינו בעולם כלל, אבל יש מחברים שהביאו ממנה ראיה, שהחיסרון במקנה דבר שלא בא לעולם, הוא חוסר סמיכות הדעת של הקונה. כך סבר השואל בשו"ת '''נודע ביהודה''' (תניינא אה"ע נד), '''אור החיים הקדוש''' בראשית (כה לג), ושו"ת '''שרידי אש''' (א קנט). מאידך, '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל לנדרים במילואים (עמוד מ), הביא מסוגיה זו ראיה, שהחיסרון במקנה דבר שלא בא לעולם, אינו תלוי בגמירות דעת. | ||
===== באם היתה לקונה סמיכות דעת ===== | ===== באם היתה לקונה סמיכות דעת ===== | ||
השואל בשו"ת '''נודע ביהודה''' (תניינא אה"ע נד) סבר שמועיל, אך הנוב"י דחה דבריו. מאידך בשו"ת '''רא"ס מרגליות''' השיג על הנוב"י, והסכים עם השואל. | השואל בשו"ת '''נודע ביהודה''' (תניינא אה"ע נד) סבר שמועיל, אך הנוב"י דחה דבריו. מאידך בשו"ת '''רא"ס מרגליות''' השיג על הנוב"י, והסכים עם השואל. | ||
==== גמירות דעת של שניהם ==== | ==== גמירות דעת של שניהם ==== | ||
ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז): "בית זה הקדש לכשאקחנו לא אמר כלום". מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה הרב יחזקאל אברמסקי חזון יחזקאל נדרים בהערה במילואים (עמוד מא), שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) ד"ה ולאחר, ושו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל כרך ז (עמודים רכז- רכח). | ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז): "בית זה הקדש לכשאקחנו לא אמר כלום". מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה הרב יחזקאל אברמסקי חזון יחזקאל נדרים בהערה במילואים (עמוד מא), שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) ד"ה ולאחר, ושו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל כרך ז (עמודים רכז- רכח). | ||