הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 218: שורה 218:
== שיטת ההלכה ==
== שיטת ההלכה ==


1.ביטול:
'''1.ביטול:'''
   
   
השו"ע פוסק כרמב"ם,רמב"ן ורש"י לומר "לבטיל ולהוי כעפרא דארעא" אי החשבתו כחמץ,  
השו"ע פוסק כרמב"ם,רמב"ן ורש"י לומר "לבטיל ולהוי כעפרא דארעא" אי החשבתו כחמץ, <BR/>  
<BR/>וכתב המשנ"ב:"ונכון שיאמר ולהוי '''הפקר''' כעפרא דעלמא" כדי לצאת ידי שיטת תוס' והר"ן שהביטול מדין הפקר.
:וכתב המשנ"ב:"ונכון שיאמר ולהוי '''הפקר''' כעפרא דעלמא" כדי לצאת ידי שיטת תוס' והר"ן שהביטול מדין הפקר.


2.חמצו שאינו ברשותו:  
'''2.חמצו שאינו ברשותו:'''


השו"ע [סי' תמ סע' ד] פוסק כרש"י ורמב"ם (הבנה א' ביחס בין הלאוים)<BR/>שאדם עובר על בל יראה ובל ימצא על כל חמץ הנמצא בבעלותו או באחריותו, <BR/>  
השו"ע [סי' תמ סע' ד] פוסק כרש"י ורמב"ם (הבנה א' ביחס בין הלאוים ראה לעיל [[הבנה א]])<BR/>שאדם עובר על בל יראה ובל ימצא על כל חמץ הנמצא '''בבעלותו או באחריותו,''' <BR/>  
בין שהוא ברשותו ובין כשהוא ברשות אדם אחר, ואפילו בידו של גוי ואפילו קיבל עליו אחריות.
בין שהוא ברשותו ובין כשהוא ברשות אדם אחר, ואפילו בידו של גוי ואפילו קיבל עליו אחריות. <BR/>
המשנה ברורה [סי' א באות ח] פוסק שבדיעבד לאחר הפסח ניתן לסמוך על שיטות
:המשנה ברורה [סי' א באות ח] פוסק שבדיעבד לאחר הפסח ניתן לסמוך על שיטות הראשונים, <BR/>
הראשונים, שאם החמץ לא היה ברשותו אינו עובר בבל יראה ובל ימצא,החמץ מותר באכילה, ואין לו דין חמץ שעבר עליו הפסח.
שאם החמץ '''לא היה ברשותו''' אינו עובר בבל יראה ובל ימצא,החמץ מותר באכילה, ואין לו דין חמץ שעבר עליו הפסח.


3.בדיקת חמץ:
'''3.בדיקת חמץ:'''


השו"ע "אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו.."  
השו"ע "אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו.." <BR/>
<BR/>"וכתב המשנ"ב שאע"ג שמדאורייתא בבדיקה בלבד יוצאים ידי חובה (כאשר לא נשאר חמץ ידוע ששכחו בשעת הביעור)  
:"וכתב המשנ"ב שאע"ג שמדאורייתא בבדיקה בלבד יוצאים ידי חובה (כאשר לא נשאר חמץ ידוע ששכחו בשעת הביעור)  
<BR/>הטעם הוא שמא ימצא חמץ שלא יוצא מרשותו אוטומטית(כפרורים)ויחוס עליו וישהנו(כרש"י).  
<BR/>הטעם הוא שמא ימצא חמץ שלא יוצא מרשותו אוטומטית(כפרורים)ויחוס עליו וישהנו(כרש"י).  


4.חוסר נגישות: <BR/>
'''4.חוסר נגישות:''' <BR/>
בחמץ שנפלה עליו מפולת פסק השו"ע "אם יש עליו גובה ג' טפחים מבטלו בלבו ודיו"  <BR/>וכתב המשנ"ב שאם נתפקח הגל אחרי פסח החמץ מותר באכילה הואיל ולא עבר עליו לא מהתורה ולא מדרבנן(כדעת רש"י) <BR/>
בחמץ שנפלה עליו מפולת פסק השו"ע "אם יש עליו גובה ג' טפחים מבטלו בלבו ודיו"  <BR/>
במפרש ויוצא בשיירה כתב השו"ע שקודם  ל' יום אין צריך לבדוק וכשמגיע פסח יבטלנו  <BR/>וכתב המשנ"ב שיבטל כי אע"ג שלא רואהו עובר משום בל יטמין(כשיטת הר"ן)
:וכתב המשנ"ב שאם נתפקח הגל אחרי פסח החמץ מותר באכילה הואיל ולא עבר עליו לא מהתורה ולא מדרבנן(כדעת רש"י) <BR/>
במפרש ויוצא בשיירה כתב השו"ע שקודם  ל' יום אין צריך לבדוק וכשמגיע פסח יבטלנו  <BR/>
:וכתב המשנ"ב שיבטל כי אע"ג שלא רואהו עובר משום '''בל יטמין'''(כשיטת הר"ן)


== שותי"ם ==  
== שותי"ם ==