הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===דינים בש"ס התלויים בנידון זה=== | ===דינים בש"ס התלויים בנידון זה=== | ||
א. ב''' | א. ב'''גמרא''' (בבא מציעא צט א) מבואר שאין אומרים 'יד עבד עברי כיד רבו' בניגוד לעבד כנעני אשר ידו כיד רבו. | ||
ב. ב''' | ב. ב'''גמרא''' (יבמות ע א) מבואר שאין עבד עברי אוכל בתרומה, דין הנלמד מפסוק 'תושב ושכיר לא יאכל בו'. והמשמעות העולה מן הסוגיא שמזה נלמוד שאינו קנוי לרבו לעומת עבד כנעני אשר נכלל ב'''קנין כספו''' (ויקרא כב יא) [אם כי ב'''קרן אורה''' (יבמות סט ב ד"ה ובאמת) מסיק שהיות וע"ע אין גופו קנוי בא פסוק זה להוציאו מכלל '''כל טהור בביתך יאכל אותו''' (במדבר יח יא)]. | ||
ג. ב''' | ג. ב'''גמרא''' (יבמות ע א) קובע שהיות ואין עבד עברי גופו קנוי לרבו ברור שאין לפטרו מקרבן פסח שלא כעבד כנעני הקנוי לרבו ועל כן פטור הוא מקרבן זה. | ||
ד. ב'''גמרא''' (גיטין לח א) מבואר שעכו"ם המשועבד לגוי יש לו בו קנין מעשי ידיו על אף שאין בו קנין הגוף, וזאת מק"ו מעבד עברי המשועבד לגוי שיש לו בו קנין מעשי ידיו. מסוגיא זו משמע שעבד עברי המשועבד לעכו"ם אין לו עליו קנין הגוף. | |||
===סיכום סתירות בין סוגיות הגמרא=== | ===סיכום סתירות בין סוגיות הגמרא=== | ||
על פניו שיטת רבא המוזכרת בפירוש ג' פעמים בש"ס נסתרת כמה פעמים מדינים שונים בהם מצאנו התייחסות לעבד עברי כמי שאין גופו קנוי לאדוניו. | על פניו שיטת רבא המוזכרת בפירוש ג' פעמים בש"ס נסתרת כמה פעמים מדינים שונים בהם מצאנו התייחסות לעבד עברי כמי שאין גופו קנוי לאדוניו. | ||