הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ב. שיטת הרשב"א | ב. שיטת הרשב"א | ||
הסברו של הרשב"א בנוי בשני שלבים: בהתחלה הוא מסביר את הפטור בכחש מחמת מלאכה, ומתוך כך את הפטור במיתה מחמת מלאכה. | הסברו של הרשב"א בנוי בשני שלבים: בהתחלה הוא מסביר את הפטור בכחש מחמת מלאכה, ומתוך כך את הפטור במיתה מחמת מלאכה. | ||
בשלב הראשון מסביר הרשב"א למה השואל פטור על נזק צפוי שקורה מחמת המלאכה (כחש)? | בשלב הראשון מסביר הרשב"א למה השואל פטור על נזק צפוי שקורה מחמת המלאכה (כחש)? מסביר הרשב"א שכיון שהמשאיל ידע שהשואל יעשה מלאכה בבהמה ("לאו לאוקמא בכילתא שאילתא"), וידע שלכל בהמה יש בלאי טבעי שנגרם מחמת העבודה, ובכל זאת הוא לא התנה שהשואל יצטרך לשלם, מוכח שהמשאיל לא מקפיד על נזק זה וכשהשאיל את החפץ לעבודה, מחל גם על הבלאי הטבעי הנגרם מהמלאכה, ולכן פטור במקרה שהבהמה הוכחשה מחמת המלאכה.</br> | ||
דברים אלו מסבירים רק את הפטור בכחש שהוא נזק צפוי שצריך להתנות עליו, אך עדיין לא מובן למה פטור גם במתה מחמת מלאכה שזה נזק לא שכיח (עיין דף לד.), שלא היה צריך להעלות על דעתו שיקרה נזק זה, ולא היה צריך להתנות עליו. | דברים אלו מסבירים רק את הפטור בכחש שהוא נזק צפוי שצריך להתנות עליו, אך עדיין לא מובן למה פטור גם במתה מחמת מלאכה שזה נזק לא שכיח (עיין דף לד.), שלא היה צריך להעלות על דעתו שיקרה נזק זה, ולא היה צריך להתנות עליו. | ||
על כן ממשיך הרשב"א ומסביר שכיון שהמשאיל מחל על הבלאי הטבעי שמחמת המלאכה, אנו מבינים שלמשאיל לא אכפת מכך שיגרמו לו נזקים מחמת השימוש, משום שהמשאיל רוצה לעזור לשואל ולתת לו להשתמש בחפץ, גם במחיר של נזקים שיגרמו לו, ולכן השואל פטור גם על נזקים שלא היה אמור לצפות מראש כמו מיתה. | על כן ממשיך הרשב"א ומסביר שכיון שהמשאיל מחל על הבלאי הטבעי שמחמת המלאכה, אנו מבינים שלמשאיל לא אכפת מכך שיגרמו לו נזקים מחמת השימוש, משום שהמשאיל רוצה לעזור לשואל ולתת לו להשתמש בחפץ, גם במחיר של נזקים שיגרמו לו, ולכן השואל פטור גם על נזקים שלא היה אמור לצפות מראש כמו מיתה. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
"היינו עיקר טעמיה דרבא: דוודאי מאן דמשאיל פרה לחברו למלאכה מידע ידע דעבידא לאכחושי בבשרא דלאו לאוקמה בכילתא שאלה, ואפילו הכי לא שם ליה מעיקרא בכחשא, וכיון דלאו בכחש קפיד אף במתה מחמת מלאכה נמי לא קפיד דמה לי קטלה כלה מה לי קטלה פלגא". כלומר, מכך שהמשאיל לא התנה שהשואל יתחייב בנזקים שקורים מחמת המלאכה, מוכח שהוא מוחל עליהם. | "היינו עיקר טעמיה דרבא: דוודאי מאן דמשאיל פרה לחברו למלאכה מידע ידע דעבידא לאכחושי בבשרא דלאו לאוקמה בכילתא שאלה, ואפילו הכי לא שם ליה מעיקרא בכחשא, וכיון דלאו בכחש קפיד אף במתה מחמת מלאכה נמי לא קפיד דמה לי קטלה כלה מה לי קטלה פלגא". כלומר, מכך שהמשאיל לא התנה שהשואל יתחייב בנזקים שקורים מחמת המלאכה, מוכח שהוא מוחל עליהם. | ||
===שיטת המחנה אפרים=== | ===שיטת המחנה אפרים=== | ||