הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 54: שורה 54:
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו הראשונה של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו השנייה נקובת הושט בעוף אינה נבלה בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל.
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו הראשונה של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו השנייה נקובת הושט בעוף אינה נבלה בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל.
===שיטת הרשב"א===
===שיטת הרשב"א===
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כטרפה או כנבלה תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כנבלה מלכתחילה. הרשב"א (תורת הבית ב א, כו.) כותב שנקובת הושט נעשית לנבלה אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כנבלה בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו השנייה של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת הרשב"א נקובת הושט בעוף תוגדר כטרפה בלבד.
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כטרפה או כנבלה תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כנבלה מלכתחילה. ה'''רשב''' (תורת הבית ב א, כו.) כותב שנקובת הושט נעשית לנבלה אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כנבלה בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו השנייה של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב''' נקובת הושט בעוף תוגדר כטרפה בלבד.
==דין תורבץ הושט==
==דין תורבץ הושט==
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר (שחיטה א ו, יו"ד כ ב) ונחלקו חכמינו בדינו. השו"ע פסק (לג ג) שנקב בתורבץ הושט הופך אותה לנבלה. לעומתו, פסק הרמב"ם (שחיטה ו ב) שניקוב תרבץ הושט הופך את הבהמה לטרפה, כך פסק גם הש"ך (יו"ד לג ה) בשמו וכן הכלבו (קז).
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר (שחיטה א ו, יו"ד כ ב) ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו''' פסק (לג ג) שנקב בתורבץ הושט הופך אותה לנבלה. לעומתו, פסק ה'''רמב''' (שחיטה ו ב) שניקוב תרבץ הושט הופך את הבהמה לטרפה, כך פסק גם ה'''ש''' (יו"ד לג ה) בשמו וכן ה'''כלבו''' (קז).
לשיטת הרמב"ם והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה לנבלה, כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעמות זאת, לשיטת השו"ע והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע את פעולתו של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו.
לשיטת ה'''רמב''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה לנבלה, כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעומת זאת, לשיטת ה'''שו''' והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע את פעולתו של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו.
בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי.
בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי.
==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם==
==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם==
הרמב"ם (שחיטה ג יט) מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'נבלה מחיים'. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג נבלה מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של נבלה בבהמה, אך כאשר הרמב"ם עצמו (אבות הטומאה ב א) מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט.
ה'''רמב''' (שחיטה ג יט) מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'נבלה מחיים'. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג נבלה מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של נבלה בבהמה, אך כאשר ה'''רמב''' עצמו (אבות הטומאה ב א) מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט.
הש"ך (יוד לג ד) תרץ שכוונת הרמב"ם אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שהיא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה נבלה רגילה. תירוצו קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', וכן מכך שעל פי דבריו נקב בושט מהווה חיסרון בשחיטה עצמה, כסברתו השנייה של ביה"ל, וכפי שראינו, שיטת הרמב"ם אינה כן.
ה'''ש''' (יוד לג ד) תרץ שכוונת הרמב"ם אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שהיא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה נבלה רגילה. תירוצו קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', וכן מכך שעל פי דבריו נקב בושט מהווה חיסרון בשחיטה עצמה, כסברתו השנייה של ביה"ל, וכפי שראינו, שיטת הרמב"ם אינה כן.
באותה הדרך צעד גם הב"ח (טור לג ה), כשניסה ליישב בין שיטת הרבה מהראשונים (הובאו לעיל) שפסקו שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, לבין שיטת הרמב"ם והשו"ע, באומרו שלדעת כולם לפני שחיטה הבהמה תוגדר כטרפה ורק לאחר שחיטה היא תהיה נבלה, אך גם עליו קשות הקושיות שהצגנו להלן.
באותה הדרך צעד גם ה'''ב''' (טור לג ה), כשניסה ליישב בין שיטת הרבה מהראשונים (הובאו לעיל) שפסקו שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, לבין שיטת הרמב"ם והשו"ע, באומרו שלדעת כולם לפני שחיטה הבהמה תוגדר כטרפה ורק לאחר שחיטה היא תהיה נבלה, אך גם עליו קשות הקושיות שהצגנו להלן.
בעל ה'תבואות שור' (יוד לג ג 112) חולק על הש"ך והב"ח, ומסביר שעל פי שיטת הרמב"ם הבהמה אסורה כנבלה עוד בחייה, כפי שמשתמע מהדברים שהצגנו.
בעל ה'''תבואות שור''' (יוד לג ג 112) חולק על הש"ך והב"ח, ומסביר שעל פי שיטת הרמב"ם הבהמה אסורה כנבלה עוד בחייה, כפי שמשתמע מהדברים שהצגנו.


[[קטגוריה:שחיטה]]
[[קטגוריה:שחיטה]]