הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 49: שורה 49:


'''הגר"א''' (בביאורו לאור"ח תנ"ג ס"ב) מבאר שלדעת הרמב"ם קיים חילוק בין איסור "בל יראה" בחמץ נוקשה- שהוא מדאוריתא, לבין איסור אכילתו- שהוא מדרבנן, משום שהוא "שלא כדרך אכילתו".
'''הגר"א''' (בביאורו לאור"ח תנ"ג ס"ב) מבאר שלדעת הרמב"ם קיים חילוק בין איסור "בל יראה" בחמץ נוקשה- שהוא מדאוריתא, לבין איסור אכילתו- שהוא מדרבנן, משום שהוא "שלא כדרך אכילתו".
'''הלכה למעשה:''' 
הב"י באו"ח סוף סימן תמ"ז הביא משו"ת הריב"ש: "חמץ נוקשה אפילו בעיניה אינו אסור בהנאה אחר הפסח שהרי לא עבר עליו מן התורה".
ובשו"ע תמ"ז סי"ב כתב: "חמץ נוקשה אפילו בעיניה אינו אסור בהנאה אחר הפסח".
וביארו המשנ"ב שם סקק"ז (ובהרחבה בסי' תמ"ב סק"ב) וה"כף החיים" אות ר"ס וה"שתילי זיתים" סקל"ט (עפ"י אחרונים רבים) שטעמו הוא משום שחמץ נוקשה אסור מדרבנן, וכטעם הריב"ש עצמו (וכשיטת הרמב"ן בדעת הרי"ף שהובאה בהקדמה).
וב"כף החיים" שם כתב: "ב"אבן העוזר"... כתב להוכיח, שדעת הרי"ף והרמב"ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה... וכן בשו"ת "משכנות יעקב" ... אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו"ע".