הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←שו"ע) |
|||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
===הסתירה בשולחן ערוך=== | ===הסתירה בשולחן ערוך=== | ||
היו שרצו לטעון שיש סתירה בין השו"ע שהבאנו לבין פסיקתו ביו"ד רכ"ח סעיף כח'. | היו שרצו לטעון שיש סתירה בין השו"ע שהבאנו לבין פסיקתו ביו"ד רכ"ח סעיף כח'. | ||
שם השו"ע פוסק "ואם הייתה ההסכמה גדר לרבים או סייג לתורה ולדבר מצווה, אינם יכולים להתירו." לכאורה נראה שיש כאן סתירה שהרי בסימן רי"ד הוא התיר לעשות התרה על "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור". והאחרונים תירצו בדבר תירוצים רבים. | שם השו"ע פוסק "ואם הייתה ההסכמה גדר לרבים או סייג לתורה ולדבר מצווה, אינם יכולים להתירו." לכאורה נראה שיש כאן סתירה שהרי בסימן רי"ד הוא התיר לעשות התרה על "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור". והאחרונים תירצו בדבר תירוצים רבים. כתב הרב עובדיה יוסף לתרץ שבסעיף רי"ד מדובר על מנהג ללא החרמה מיוחדת שהוא אמנם מחייב אך אפשר להתירו, אבל בסימן רכ"ח סעיף כ"ח השו"ע בעצם ממשיך את דבריו מסעיף כ"ה בו הוא מדבר על חרמות של הציבור ועל תוקפם, וכך הוא ממשיך ומפרט עד סעיף כ"ח בו הוא מסייג שכל מה שאפשר להתיר את חרמות הציבור זה בתנאי שאין זה בדבר מצווה, ואם כן יוצא לדינא שסימן רכ"ח איננו נוגע לעניין מנהגים כלל אלא לעניין חרמות או הסכמות (יביע אומר סימן יא). היו שאמרו שבסימן רכ"ח השו"ע בעצם מסייג את דבריו בסימן רי"ד ואומר שכל מה שהתרנו לעשות התרה על מנהג אבות הוא רק אם הוא לא היה סייג לתורה ולמצווה אלא שסתם החמירו על עצמם אבל אם הוא היה סייג לתורה ולמצווה אז אי אפשר שלהתירו אפילו ע"י פתח וחרטה. ('''שו"ת אחיעזר''' חלק ב יו"ד יט, על פי חידושי '''רעק"א''' על השו"ע במקופם) | ||
==אחרונים== | ==אחרונים== | ||