הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (עיצוב) |
מ (ניסוח הפתיח, עיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה|}} | {{תחרות כתיבה|}} | ||
"לפני עיוור לא תתן מכשול", מפסוק זה למדנו שאסור לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, שאסור להכשיל אדם אחר בעבירה, ובפשטות יש בפסוק זה גם איסור שלא להכשיל סומא ממש. {{ש}}לגבי הכשלת האחר בעבירה, יש בחז"ל פירוט רב מתי נאמר איסור זה. | "לפני עיוור לא תתן מכשול", מפסוק זה למדנו שאסור לתת עצה רעה לפני סומא בדבר, שאסור להכשיל אדם אחר בעבירה, ובפשטות יש בפסוק זה גם איסור שלא להכשיל סומא ממש. {{ש}}לגבי הכשלת האחר בעבירה, יש בחז"ל פירוט רב מתי נאמר האיסור דאורייתא של "לפני עיוור לא תתן מכשול". וגם במקרים שאין את איסור זה, יש איסור נוסף מדרבנן של "מסייע ידי עוברי עבירה". | ||
{{מקורות|שביעית {{ויקיטקסט|שביעית ה ו|ה ו}}|עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}|}} | {{מקורות|שביעית {{ויקיטקסט|שביעית ה ו|ה ו}}|עבודה זרה {{ויקיטקסט|עבודה זרה ו ב|ו:}}||הלכות רוצח ושמירת הנפש {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב יד|יב יד}}|}} | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. וב'''טורי אבן''' (חגיגה יג באבני מלואים) כתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפילו איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ו'''בגמ'''' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם ה'''תוס'''', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה (שכן כתובים בגמ') עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' (שסה), וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט חשיב כעצם האיסור כיוון שאי אפשר לעשות את המלאכה בעל כרחו של בעה"ב. אמנם ב'''שו"ת דברי מלכיאל''' (ח"א חו"מ קג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בחד עברא, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'. | ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. וב'''טורי אבן''' (חגיגה יג באבני מלואים) כתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפילו איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה. ו'''בגמ'''' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם ה'''תוס'''', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה (שכן כתובים בגמ') עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה. וכחילוק זה כתב גם ב'''יד מלאכי''' (שסה), וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט חשיב כעצם האיסור כיוון שאי אפשר לעשות את המלאכה בעל כרחו של בעה"ב. אמנם ב'''שו"ת דברי מלכיאל''' (ח"א חו"מ קג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בחד עברא, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'. | ||
<big>'''האם "מסייע ידי עוברי עבירה" הוא איסור בפני עצמו, או שהוא סניף של העבירה בה מכשיל'''</big> | |||
כמו באיסור לפני עיוור, גם בגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ"ע, או שמא איסור אחר{{הערה|בנידון זה ראו בשד"ח כללים מערכת ו' כלל כ"ו אות י"א, ומע' א' כלל פ"ד, מע' ע' כלל כ"ב אות כ', ובאסיפ"ד מע' ה' כלל ב', ועי' בשו"ת יד רמה (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו"ד ק"א, ובשו"ת צי"א ח"ט י"ז י"א, וחט"ו סי י"ט}}. ולדעת החת"ס (יו"ד סי' י"ט ד"ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. ובאג"מ (אה"ע ח"ד ס"א ב') ג"כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז. | |||
ובריטב"א בע"ז דף ו: לכאורה משמע שזה מדין ערבות, כי כתב שם שיש איסור מסייע"ע מכל שכן מזה שצריך למחות בידו, והמחאה מדין כל ישראל ערבים זל"ז, (ויל"ד עפ"י מש"כ לעיל על המהרצ"ח, אך נראה דמ"מ רואים שזהו מקור דין מסייע"ע), וכך גם דייק בשו"ת צי"א חי"א סי' ס"א. וכן מהדגמ"ר (על הש"ך יו"ד קנא סק"ו) ניתן לכאו' לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע"ש בלשונו. אולי מהגמ' בב"מ ה: ניתן לדייק להיפך. | ובריטב"א בע"ז דף ו: לכאורה משמע שזה מדין ערבות, כי כתב שם שיש איסור מסייע"ע מכל שכן מזה שצריך למחות בידו, והמחאה מדין כל ישראל ערבים זל"ז, (ויל"ד עפ"י מש"כ לעיל על המהרצ"ח, אך נראה דמ"מ רואים שזהו מקור דין מסייע"ע), וכך גם דייק בשו"ת צי"א חי"א סי' ס"א. וכן מהדגמ"ר (על הש"ך יו"ד קנא סק"ו) ניתן לכאו' לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע"ש בלשונו. אולי מהגמ' בב"מ ה: ניתן לדייק להיפך. | ||