הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/נותן_טעם_בר_נותן_טעם_(דגים_שעלו_בקערה)"

@@ שורה 141: / שורה 141: @@
 בדין זה יש לחלק כל נדון לכמה פרטים [א] כלי מקונח וכלי מלוכלך [ב] בן יומו ואינו בן יומו [ג] כלי ראשון, כלי שני ועירוי מכלי שני [ד] חום המים, ובפרט זה העיקר להלכה דבעינן יש סולדת בו דבפחות מזה נקטי' דאין אוסר.
 ודין זה כולל ב' ציורים [א] הדחת כלי בשרי בתוך כלי חלבי [ב] הדחת כלי חלבי וכלי בשרי יחד בתוך יורה אחת. ויש קצת חילוק ביניהם מחמת המציאות.
+== הדחת כלי בשרי בכלי חלבי ==
+נחלקו הראשונים באופן שמדיח כלי בשרי עם כלי חלבי ושניהם בני יומן, ושניהם נקיים, דדעת הרא"ש דהכל מותר אך דעת ספר התרומה דהכל נאסר. ויש להדגיש דמחלוקתם הוא דוקא באופן זה [א] שני הכלים נקיים [ב] שניהם בני יומן [ג] שני הכלים נוגעים בו זמנית במים הרותחים [וכשמדיח כלי בשרי בתוך כלי חלבי או איפכא תמיד הוא באופן זה, אך באופן שמדיח כלי בשרי וחלבי בתוך כלי יתכן גם ציור של בזה אחר זה]. וכשחסר אחד מתנאים אלו לא פליגי ויתבאר לקמן הדין בכל מקרה.
+ושורש המחלוקת הוא האם לדון ציור זה כנ"ט בר נ"ט, דהבשר נתן טעם בכלי, והכלי נותן טעם במים, ועדיין הוא היתר. או שנדון זה לא חשיב כנ"ט בר נ"ט אלא כטעם שני בחלב [שנתבאר לעיל שאסור, שהרי נולד באיסור], מחמת שתי סיבות [א] יש מגע ישיר בין הכלי הבשרי לכלי החלבי כמובא בב"י בשם תוס' [ב] [גם אם אין מגע בין הכלים] היות ושני הטעמים יוצאים כאחד לתוך המים מתערבים מיד ופוגעים זב"ז [ולא שנותנים תחלה טעם במים ואח"כ פוגעים], ומעתה נעשים נבילה, ואח"כ אוסרים את הכלים. עי' בתוס' בטעמו השני שהובא בב"י, וביתר ביאור בש"ך סק"ה בשם הר"ן.
+ולהלכה פסק השו"ע כדעת הרא"ש, אך הרמ"א פסק כדעת סה"ת. ועתה יתבארו האופנים בהם אין מחלוקת:
+=== [א] בזה אחר זה ===
+הנה כל הטעם להחמיר בזה הוא דוקא באופן ששני הכלים מפליטים בו זמנית את טעמם לתוך המים, אך באופן שהפליטה היא בזה אחר זה הוי כמו כל נ"ט בר נ"ט דמותר [ולענין אם מותר לכתחילה תלוי במה שנתבאר לעיל בדין נ"ט בר נ"ט בבישול] עי' ש"ך שהביא מדברי השו"ע או"ח תנ"ב דמבואר דלכתחילה מודה השו"ע דיש להחמיר שלא להדיח כלי בשרי וכלי חלבי ביחד.
+=== [ב] אינו נקי ===
+כל המחלוקת הנ"ל היא באופן ששני הכלים נקיים, אך באופן שאחד הכלים אינו נקי א"כ ודאי דלא הוי נ"ט בר נ"ט שכן הטעם יוצא מן הממשות למים, והמים לחלב הבלוע בכלי.
+ולענין סתם כלי כתב הרא"ש דבדר"כ הכלי איננו נקי ובעי' ששים לבטלו, אא"כ ברי לו שהוא נקי. ומבואר בב"י [בבדק הבית] דדוקא במלוכלך בבשר או בשומן אך אם מלוכלך ברוטב של בשר אינו אסור, דלא כדברי הגש"ד , ועי' ערוה"ש דה"ה אם מלוכלך בתפו"א ושאר תבשילים דינו כמרק ושרי, ע"ש הטעם.
+=== [ג] אחד אינו בן יומו ===
+אם אחד מהכלים אינו בן יומו ושניהם נקיים בזה לכו"ע שרי, בין הכלי הב"י ובין הכלי שאב"י, דכלי הב"י אינו נאסר דבולע רק מאב"י, דהוי טעם פגום שאינו אוסר, והכלי שאב"י ג"כ אינו נאסר שכן בציור זה אין המים נעשים נבילה, ואי מטעם הבליעה שמגיעה מהכלי הבן יומו הרי בזה לכו"ע הוי נ"ט בר נ"ט [ש"ך סק"?].
+=== [ד-ה] מלוכלך ואב"י ===
+אם אחד הכלים מלוכלך [באופן שאין ששים כנגדו] ואחד אינו בן יומו, תלוי בזה: אם המלוכלך הוא שאינו בן יומו הכל אסור, שכן הכלי הבן יומו בולע מהלכלוך וכן להיפך, והכל נאסר, וכמשנ"ת בביאור דברי הרא"ש
+אך אם הכלי המלוכלך הוא הב"י, א"כ הכלי הב"י אינו נאסר שכן בולע טעם לפגם, אך הכלי האב"י שבולע מהממשות שבכלי הב"י דינו ככלי אב"י שבשל בו מהמין השני  שמבואר דינו בסי' צ"ג ס"א ובסי' צ"ד ס", והיינו שנאסר עם ב' המינים מדינא ונאסר גם לבשל בו שאר דברים [פרוה] ממנהגא [ש"ך סק" כפי שבאר הפמ"ג].
+=== כלי שני או אין יד סולדת בו===
+כל מה נתבאר לעיל הוא דוקא בחום שדינו להפליט ולהבליע דהיינו: [א] בחום שהיד סולדת בו, דבפחות מחום זה אפילו בכלי ראשון שעומד על האש אינו אוסר [ב] בחום של כלי ראשון אבל בחום של כלי שני אפילו שניהם בני יומן [ומלוכלכים ] כתב הרמ"א שהכל מותר, דלהלכה אין חום כלי שני אפילו שהיד סולדת מבליע ומפליט. ולענין עירוי מכלי ראשון, יתבאר בסמוך.
+ואמנם כ"ה להלכה, אך בב"י כאן הביא שיטות ראשונים דיש להחמיר אף בכלי שני,
+=== עירוי ===
+בנדון דעירוי יש לחלק בין ב' מקרים [א] עירוי מכלי בשרי על כלי חלבי [ב] עירוי בסתם כלי על כלי בשרי וכלי חלבי כאחד. ורמ"א החמיר בראשון והקל בשני, והאחרונים כתבו דמסתבר לומר להפך כמו שיתבאר.
+והנה בדין עירוי נחלקו הראשונים אם מפליט ומבליע, ואם מבשל, והאריך הש"ך בסי' ק"ה סק"ה בדינו עירוי וכן הפמ"ג במשב"ז סוסי' ס"ח. ובדר"כ נקטי' כהשיטות דערוי פליט ומבליע כדי קליפה.
+=== עירוי מכלי בשרי על חלבי===
+באופן שמערה מכלי ראשון בשרי על כלי חלבי כתב הרמ"א דאסור, דקי"ל עירוי מכלי ראשון מבליע כ"ק, והק' האחרונים  דהא מ"מ הוי נ"ט בר נ"ט. ומבואר בדברי הט"ז והגר"א דמ"מ טעם השני של תוס' שייך כאן, דע"י דהעירוי מחבר בין העליון לתחתון ונבלעים הטעמים בו זמנית. וד"ז שייך רק בעירוי שלא נפסק הקילוח. ומ"מ מבואר מדברי החכמ"א [מ"ח אות י"ג] דהוא חומרא בעלמא דמעיקר הדין לא שייך בזה הטעם דתוס'.
+=== עירוי על כלי בשרי ועל כלי חלבי===
+באופן שמערה מכלי ראשון על כלי חלבי ועל כלי בשרי כתב הרמ"א בשם האו"ה להתיר, ואפילו במלוכלך, והאחרונים הק' דהא קי"ל דעירוי מבשל כ"ק ומפליט ומבליע כ"ק, ותי' הש"ך בדעת הרמ"א דכל מה דעירוי מפליט ומבליע הוא דוקא בבשר כגון תרנגולת, אבל בכלי [שהוא קשה] ל"א דמבליע ומפליט כאחד.
+אבל דעת הש"ך עצמו דגם בכלי מבליע ומפליט כאחד, והאו"ה שהתיר הוא משום דס"ל דגם בשאר דוכתי עירוי אינו מבשל ואינו מפליט ומבליע כאחד, אבל למאי דקי"ל דעירוי מפליט ומבליע כ"ק אסור, ולכן המערה על כלי בשרי וחלבי כאחד, אם אחד מלוכלך אסור.
+=== עירוי בשניהם נקיים===
+והוסיף הש"ך דבשניהם נקיים שרי דהוי נ"ט בר נ"ט, אך האחרונים  חלקו עליו ואסרו גם בזה, דהוי ממש כנדון דסה"ת, דהעירוי מפליט בו זמנית הטעם מהכלי הבשרי ומהחלבי. והפמ"ג כתב דהש"ך צירף דעת השו"ע שפסק כהרא"ש לדעת האו"ה דכלי שני אינו מפליט ומבליע.
 [[קטגוריה: תערובות]]
 [[קטגוריה: חולין קיא:]]
 [[קטגוריה: מאכלות אסורות פרק ט]]
 [[קטגוריה: יורה דעה סימן צה]]

הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

תפריט ניווט

חיפוש