הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 145: | שורה 145: | ||
ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ||
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | === אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | ||
'''הגמרא''' בבבא מציעא (לג ב) שאפילו ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלעולם, היינו דווקא כגון פירות דקל, שהם עבידי דאתו. '''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', שדווקא בדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובזאת יישבו את מה שקשה שביבמות שם מבואר שלדמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בעולם מועיל לקדש לאחר לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי אף שאינם עבידי דאתו. | '''הגמרא''' בבבא מציעא (לג ב) אומרת, שאפילו ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלעולם, היינו דווקא כגון פירות דקל, שהם עבידי דאתו. '''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', שדווקא בדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובזאת יישבו את מה שקשה שביבמות שם מבואר שלדמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בעולם מועיל לקדש לאחר לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי אף שאינם עבידי דאתו. | ||
=== אופן ביצוע הקניין === | === אופן ביצוע הקניין === | ||
בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. | בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. | ||