9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נחלקו הראשונים והפוסקים כיצד יש להבין את היחס בין מימרת רבא, ממנה לכאורה עולה חיוב בשתייה בפורים עד-כדי שכרות, לסיפור אודות רבה ורבי זירא, ממנו עולה כי לשתייה ולשכרות עלולות להיות השלכות שליליות. יש מהפוסקים שפסקו את דברי רבא כפשטם וכלשונם, ויש מהם שראו את הסיפור של רבי זירא כמעשה לסתור וממילא לא פסקו את דברי רבא, וכדלהלן. | נחלקו הראשונים והפוסקים כיצד יש להבין את היחס בין מימרת רבא, ממנה לכאורה עולה חיוב בשתייה בפורים עד-כדי שכרות, לסיפור אודות רבה ורבי זירא, ממנו עולה כי לשתייה ולשכרות עלולות להיות השלכות שליליות. יש מהפוסקים שפסקו את דברי רבא כפשטם וכלשונם, ויש מהם שראו את הסיפור של רבי זירא כמעשה לסתור וממילא לא פסקו את דברי רבא, וכדלהלן. | ||
== | == האם דברי רבא הם להלכה == | ||
=== שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם === | === שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם === | ||
ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (מגילה ז ד"ה אמר רבא) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תרצה ב). | ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (מגילה ז ד"ה אמר רבא) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תרצה ב). | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==== מצווה או חיוב ==== | ==== מצווה או חיוב ==== | ||
מפשט לשון רבא על פניו, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים, ביניהם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/> | מפשט לשון רבא על פניו, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים, ביניהם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/> | ||
=== שיטת הראבי"ה === | |||
ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומביא כמה הלכות וביניהם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומביא כמה הלכות וביניהם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ||
מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מ[[#חובת היום או חובת סעודה|חובת הסעודה]]. | מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מ[[#חובת היום או חובת סעודה|חובת הסעודה]]. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
*ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב" ('''ילקוט שמעוני''' דברים תתל ד"ה פנים). וכן תירץ ה'''רב שטנרבוך''' (מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו"ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:). | *ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב" ('''ילקוט שמעוני''' דברים תתל ד"ה פנים). וכן תירץ ה'''רב שטנרבוך''' (מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו"ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:). | ||
*בספר '''ברכת רפאל''' (פורים עמוד רמו) מתרץ ע"פ דברי ה'''מהרי"ל''' בשו"ת (נו), שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז ב) "אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו", ומכאן למד הראבי"ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. | *בספר '''ברכת רפאל''' (פורים עמוד רמו) מתרץ ע"פ דברי ה'''מהרי"ל''' בשו"ת (נו), שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז ב) "אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו", ומכאן למד הראבי"ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. | ||
=== שיטת רבנו אפרים וסייעתו === | |||
ה'''ר"ן''' (ז ב ד"ה מחייב, בדפי הרי"ף ג ב ד"ה מחייב) הביא דברי רבנו אפרים שכתב שמההוא עובדא שרבה קם ושחטיה לר' זירא, נדחתה המימרא של רבא שחייב לשתות עד דלא ידע, ולאו שפיר למעבד הכי. כן העתיק גם '''בעל המאור''' (ג ב) ונראה שסובר כן לדינא, וכן הוא ב'''שבולי הלקט''' (רא). | |||
<BR/>גם ב'''רבנו חננאל''' על הדף לא הוזכרו דברי רבא. | |||
<BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. | |||
== גדר 'עד דלא ידע' == | |||
דברי רבא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי. לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: | |||
=== שכרות גמורה === | |||
לא להבדיל בין רשעותו של המן לצדיקותו של מרדכי, שכרות הקרובה לאיבוד הדעת ולשכרותו של לוט. שיטה זו מובאת בדברי ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר), ה'''מהרש"א''' (חידושי אגדות ז: ד"ה מיחייב), ה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב), ב'''שו"ת דברי יציב''' (אורח חיים רצו ג) וב'''תשובות והנהגות''' (ד קעג) | |||
=== גימטריה === | |||
"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" עולים בגימטריא 502, ואי הידיעה היא חוסר היכולת לחשב שיוויון זה כראוי. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר), ב'''מהרי"ל''' (הלכות פורים ד"ה אמר), ב'''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה י א) וכן כתוב בספר '''המנהגים דבי מהר"ם''' (סדר פורים ד"ה נחזור לעניין) | |||
=== שורות הפיוט === | |||
היה בזמנם פיוט שבית אחד נגמר ב"ארור המן" ואחר אחר ב"ברוך מרדכי" וה"לא ידע" הוא חוסר היכולת לשיר את השיר כיאות. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר), וכמו"כ עולה מדברי '''תוספות''' (מגילה ז: ד"ה דלא) ומדברי ה'''ר"ן''' (על הרי"ף מגילה ג: ד"ה דאמרינן) | |||
=== שינה === | |||
שילך לישון, וכאשר ישן לא יבדיל אפילו בין ארור המן לברוך מרדכי, וכן עולה מדברי ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), וכן כתוב ב'''שו"ת להורות נתן''' (א לב ד) | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
מרן ה'''שלחן ערוך''' | |||
== טיוטה == | |||
===איניש=== | ===איניש=== | ||
| שורה 43: | שורה 70: | ||
ב'''עמק הברכה''' הובא בשם ה'''גר"י סלנטר''' (למצוא) ביאור דומה. לשיטתו ביום פורים מוטל על הגברא חיוב לשתות יין כל הזמן, אלא שכאשר הוא מגיע למדרגה הגבוהה של "לא ידע" הוא נחשב כשוטה ושיכור הפטור מהמצוות וממילא נפטר אף ממצווה זו של שתייה.<BR/> | ב'''עמק הברכה''' הובא בשם ה'''גר"י סלנטר''' (למצוא) ביאור דומה. לשיטתו ביום פורים מוטל על הגברא חיוב לשתות יין כל הזמן, אלא שכאשר הוא מגיע למדרגה הגבוהה של "לא ידע" הוא נחשב כשוטה ושיכור הפטור מהמצוות וממילא נפטר אף ממצווה זו של שתייה.<BR/> | ||
הנפק"מ בין שני הביאורים היא מה דינו של אדם שהגיע למדרגת "לא ידע" והתפכח בעוד היום גדול. ע"פ ה'''שפת אמת''' הוא יהיה פטור מלשתות שוב, שהרי מילא את חובו. ואילו ע"פ ה'''גר"י סלנטר''' יהיה חייב, שהרי פטורו הזמני חלף | הנפק"מ בין שני הביאורים היא מה דינו של אדם שהגיע למדרגת "לא ידע" והתפכח בעוד היום גדול. ע"פ ה'''שפת אמת''' הוא יהיה פטור מלשתות שוב, שהרי מילא את חובו. ואילו ע"פ ה'''גר"י סלנטר''' יהיה חייב, שהרי פטורו הזמני חלף | ||
===דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי | === דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי === | ||
==שיטת רבה== | ==שיטת רבה== | ||
כאמור לעיל, לאחר דברי רבא מובא סיפור ממנו עולה מסר הפוך לדברי רבא, ואכן פסק רבינו אפרים שהובא במספר מקומות ('''ר"ן על הרי"ף''' מגילה ג: ד"ה ואמרינן, '''בעל המאור''' מגילה ג:, '''אהל מעד''' מועד קטן ב ז, '''שבולי הלקט''' רא) שדברי רבא נדחים מההלכה בשל סיפור זה וכן פסק גם ה'''מאירי''' (מגילה ז: ד"ה חייב) וה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב). | כאמור לעיל, לאחר דברי רבא מובא סיפור ממנו עולה מסר הפוך לדברי רבא, ואכן פסק רבינו אפרים שהובא במספר מקומות ('''ר"ן על הרי"ף''' מגילה ג: ד"ה ואמרינן, '''בעל המאור''' מגילה ג:, '''אהל מעד''' מועד קטן ב ז, '''שבולי הלקט''' רא) שדברי רבא נדחים מההלכה בשל סיפור זה וכן פסק גם ה'''מאירי''' (מגילה ז: ד"ה חייב) וה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב). | ||