462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם === | === מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם === | ||
'''הרמ"א''' שם כתב שי"א שדומה לקני את וחמור. '''הסמ"ע''' רג יט ביאר שכוונת הרמ"א שקנה מחצה. מקור הדברים ב'''מרדכי''' בב"ב תרה שהביא ג' דעות גבי אדם שהקנה לחבירו מעות קרקעות ומטלטלים בקניין סודר, למרות שמעות אינן נקנות בחליפין. דעה אחת שלא קנה כלום, דעה שנייה שקנה הכל במיגו שקנה את המטלטלים והקרקעות, ודעת '''רבינו שמחה''' שקנה את הקרקעות והמטלטלים ולא את המעות. הסמ"ע כתב שהרמ"א לא הביא בסוגיין את שלושת הדעות, אף שהביאם ברג י, כיון שכאן אין הסוגיא במקומה, קיצר להביא רק את שיטת ההלכה. או שדבר שלא בא לעולם היה פשוט לרמ"א שלא מועיל מיגו, והדעה הראשונה היה פשוט לרמ"א שאינה הלכה, כיון שאת וחמור הלכה שקנה מחצה (כלומר האדם קנה מחצית ממה שהוקנה). '''הפת"ש''' הביא ש'''הנוב"י''' תירץ, ע"פ מה שהקשו '''הח"מ''' ו'''הב"ש''' מדוע השו"ע גבי "כולכם מקודשות לי" והיו בהם אחיות י"א שאף אחת לא מקודשת, והרי את וחמור קנה מחצה, והיה לו לומר שאילו שאינן אחיות מקודשות. והובאו שני תירוצים: א- "כולכם" זה דבר אחד, כלומר המילה כולכם כוללת את כל פרי המקח והופכת אותם לדבר אחד, וכיון שלא הכל יכול להיקנות, כלום לא נקנה. ב- כשיש קונה אחד, אנו אומרים שאינו רוצה לקנות רק חלק, מה שא"כ באת וחמור שיש שני קונים. על פי זה מובן, שכשמקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם, לא שייך לכוללם יחד, וכן הקונה יודע שלא יקבל את הכל עכשיו. הפת"ש העיר שלכאורה יש סתירה בין תשובות הנוב"י אם פוסקים כרמ"א במקנה דבר שלב"ל עם דבר שבא לעולם, או שלעולם זהו ספיקא דדינא, כיון שיש פוסקים שבאת וחמור לא קנה כלל. על כל פנים כתב הנוב"י שגם אם לא נפסוק כרמ"א בדבר שלא בא לעולם, היינו רק בעבידי דאתו כפירות דקל, אבל לא עבידי דאתו, כגון שמקנה את מה שקנה עם מה שיקנה, שאין זה ודאי שיקנה, ודאי אינם תלויים אחד בשני. | '''הרמ"א''' שם כתב שי"א שדומה לקני את וחמור. '''הסמ"ע''' רג יט ביאר שכוונת הרמ"א שקנה מחצה. מקור הדברים ב'''מרדכי''' בב"ב תרה שהביא ג' דעות גבי אדם שהקנה לחבירו מעות קרקעות ומטלטלים בקניין סודר, למרות שמעות אינן נקנות בחליפין. דעה אחת שלא קנה כלום, דעה שנייה שקנה הכל במיגו שקנה את המטלטלים והקרקעות, ודעת '''רבינו שמחה''' שקנה את הקרקעות והמטלטלים ולא את המעות. הסמ"ע כתב שהרמ"א לא הביא בסוגיין את שלושת הדעות, אף שהביאם ברג י, כיון שכאן אין הסוגיא במקומה, קיצר להביא רק את שיטת ההלכה. או שדבר שלא בא לעולם היה פשוט לרמ"א שלא מועיל מיגו, והדעה הראשונה היה פשוט לרמ"א שאינה הלכה, כיון שאת וחמור הלכה שקנה מחצה (כלומר האדם קנה מחצית ממה שהוקנה). '''הפת"ש''' הביא ש'''הנוב"י''' תירץ, ע"פ מה שהקשו '''הח"מ''' ו'''הב"ש''' מדוע השו"ע גבי "כולכם מקודשות לי" והיו בהם אחיות י"א שאף אחת לא מקודשת, והרי את וחמור קנה מחצה, והיה לו לומר שאילו שאינן אחיות מקודשות. והובאו שני תירוצים: א- "כולכם" זה דבר אחד, כלומר המילה כולכם כוללת את כל פרי המקח והופכת אותם לדבר אחד, וכיון שלא הכל יכול להיקנות, כלום לא נקנה. ב- כשיש קונה אחד, אנו אומרים שאינו רוצה לקנות רק חלק, מה שא"כ באת וחמור שיש שני קונים. על פי זה מובן, שכשמקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם, לא שייך לכוללם יחד, וכן הקונה יודע שלא יקבל את הכל עכשיו. הפת"ש העיר שלכאורה יש סתירה בין תשובות הנוב"י אם פוסקים כרמ"א במקנה דבר שלב"ל עם דבר שבא לעולם, או שלעולם זהו ספיקא דדינא, כיון שיש פוסקים שבאת וחמור לא קנה כלל. על כל פנים כתב הנוב"י שגם אם לא נפסוק כרמ"א בדבר שלא בא לעולם, היינו רק בעבידי דאתו כפירות דקל, אבל לא עבידי דאתו, כגון שמקנה את מה שקנה עם מה שיקנה, שאין זה ודאי שיקנה, ודאי אינם תלויים אחד בשני. | ||
== מהו דבר שלא בא לעולם == | |||
=== עובר, פרי שחנט === | |||
'''השו"ע''' ר"ט ד כתב שאין הקניין חל אפילו היתה הפרה או השפחה מעוברת. '''הקצות''' א הוכיח ממה ש'''הרמב"ם''' אישות ז טז כתב שאפשר לקדש עובר, שדעתו שעובר הווי דבר שבא לעולם. ומקורו מזה שאתנן חל על עובר, הרי שאפשר להקנות אותו, נדה מא א. ואי אפשר להעמיד בבהמה לעוברה, כיון שמדובר בבהמת קדשים. ובדעת השו"ע יש ליישב, דהתם כר' יוסי הגלילי שקדשים קלים ממון בעלים. ועיין גם בקצות י' ראיה נוספת מב"ק עח ב. הקצות א הביא קושיית '''הלח"מ''' שהרמב"ם מכירה כב י פסק שהמזכה לעובר לא קנה, משמע שסובר שעובר נחשב אינו בא לעולם. ותירץ הקצות ע"פ '''הרמב"ן''' ב"ב עט ב ד"ה ודאמרינן, שעובר נחשב בא לעולם במקצת, והיינו שדינו עכשיו כבהמה ועל כן אפשר להקנותו, אבל לא להקנות לו. ודחה הקצות מה שכתב בספר '''בני יעקב''' שדעת הרמב"ם שאי אפשר להקנות עובר, ולא חילק בין הוכר העובר ללא. '''הגהות ברוך טעם''' ציין לעוד מקומות שכתב הרמב"ם לעוד מקומות שכתב הרמב"ם שאי אפשר להקנות עובר או להקדישו לבדק הבית, ולא חילק בין הוכר העובר ללא. | |||
הגמרא בב"מ סו עב מביאה את מחלוקת רב הונא ורב נחמן גבי מוכר פירות דקל, הבאנו בהצגת הסוגיא מהגמרא ביבמות. וכתב שם '''רש"י''' שהמדובר שמכר את פירות הדקל קודם שחנטו. ולאור זה פסק הרמ"א רט ד שפירות אילן שחנטו נקראים בא לעולם. '''הסמ"ע''' ביאר שהטעם שפרי שחנט נחשב בא לעולם ועובר לא, הוא שפרי שחנט הוא בעין וממילא גדל. | |||
== טקסט הכותרת == | == טקסט הכותרת == | ||