הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

===הכרה בפסול יוחסין===

ב'''ספרי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14060&st=%u05E8%u05D9%u05D6 (דברים ריז)] מובא מחלוקת תנאים האם נאמן אדם להעיד שבניו פסולים, ונחלקו בביאור הכתוב: 'כי את בן השנואה יכיר' – יכירנו לאחרים, מכאן שנאמן אדם לומר זה בני הבכור. '''רבי יהודה''' אומר כשם שנאמן לומר מי הבכור, כך נאמן לומר שבנו הוא בן גרושה, דהיינו חלל. ו'''חכמים''' אומרים אינו נאמן.

בהמשך הגמרא מובאת ברייתא ששם מבואר שנחלקו בדרשת 'יכיר', בדומה לדרשה שבספרי. ברייתא זו מובאת גם ב'''קדושין''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=74&format=pdf (עד א)] וב'''ב"ב''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] וב'''יבמות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=47&format=pdf (מז א)].

===בכורה נגד חזקה===

על פניו מלשון הספרי משמע שאין מחלוקת לגבי הכרת בכורה, וכל מחלוקתם של ר"י וחכמים זה רק לגבי נאמנות לפסול בניו. אבל בגמרא ב'''בבא בתרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127&format=pdf (קכז א-ב)] מוכח שחלקו גם לעניין הכרת בכורה. הגמ' דנה במקרה שהיו מוחזקים באחד שהוא הבכור, והאב אמר שהאחר הוא הבכור, ותלתה את זה במחלוקת ר' יהודה וחכמים, שלר"י נאמן ולחכמים לא. וכן בהמשך (קכח ב) מובא שהאמוראים ר' אבא ור' יוחנן נחלקו באומר על תינוק בין הבנים שהוא הבכור האם נאמן, היינו שמעיד שבנו בכור נגד החזקה. והגמ' תלתה את זה במחלוקת ר' יהודה וחכמים. ו'''הרשב"ם''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב ד"ה וחכ"א)] מבאר שלפי חכמים נאמן רק היכא שבא עם ילדיו מרחוק ואין לנו ידיעה מי מהם הבכור, אבל אם אחד מבניו מוחזק לבכור הוא כבר לא נאמן לומר על השני שהוא הבכור. יוצא שיש ב' מחלוקות בין ר' יהודה לחכמים: '''א. ''' הכרה בפסול יוחסין, לר' יהודה האב נאמן להעיד שבניו פסולים, ולחכמים לא. '''ב. ''' הכרה בבכורה כנגד מה שהוחזק, לפי ר' יהודה נאמן ולפי חכמים לא.