הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"

שורה 218: שורה 218:
== שיטת ההלכה ==
== שיטת ההלכה ==


1.ביטול
1.ביטול:
   
   
השו"ע פוסק כרמב"ם,רמב"ן ורש"י לומר "לבטיל ולהוי כעפרא דארעא" אי החשבתו כחמץ,
<BR/>וכתב המשנ"ב:"ונכון שיאמר ולהוי '''הפקר''' כעפרא דעלמא" כדי לצאת ידי שיטת תוס' והר"ן שהביטול מדין הפקר.


השו"ע פוסק כרמבלומר "לבטיל ולהוי כעפרא דארעא" אי החשבתו כחמץ,  
2.חמצו שאינו ברשותו:
<BR/>וכתב המשנ"ב:"ונכון שיאמר ולהוי '''הפקר''' כעפרא דעלמא" כדי לצאת ידי שיטת תוס' והר"ן שהביטול מדין הפקר.
 
השו"ע [סי' תמ סע' ד] פוסק כרש"י ורמב(הבנה א' ביחס בין הלאוים)<BR/>שאדם עובר על בל יראה ובל ימצא על כל חמץ הנמצא בבעלותו או באחריותו, <BR/>  
בין שהוא ברשותו ובין כשהוא ברשות אדם אחר, ואפילו בידו של גוי ואפילו קיבל עליו אחריות.
המשנה ברורה [סי' א באות ח] פוסק שבדיעבד לאחר הפסח ניתן לסמוך על שיטות
הראשונים, שאם החמץ לא היה ברשותו אינו עובר בבל יראה ובל ימצא,החמץ מותר באכילה, ואין לו דין חמץ שעבר עליו הפסח.


2.חמצו שאינו ברשותו <BR/>
3.בדיקת חמץ:
השו"ע [סי' תמ סע' ד] פוסק שאדם עובר על בל יראה ובל ימצא על כל חמץ הנמצא בבעלותו, בין
שהוא ברשותו ובין כשהוא ברשות אדם אחר, ואפילו בידו של גוי ואפילו קיבל עליו אחריות.
השו"ע [סע' ב] פוסק כשיטת רש"י, הרי"ף והרמב"ם שאדם עובר על כל חמץ הנמצא באחריותו
אפילו כשייחד לו בית. המשנה ברורה [סק"ג] פוסק שבדיעבד לאחר הפסח ניתן לסמוך על שיטות
הראשונים, שאם יחד לו בית אינו עובר בבל יראה ובל ימצא, החמץ מותר באכילה, ואין לו דין חמץ שעבר עליו הפסח.


3.בדיקת חמץ השו"ע "אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו.. <BR/>"וכתב המשנ"ב שאע"ג שמדאורייתא בבדיקה בלבד יוצאים ידי חובה (כאשר לא נשאר חמץ ידוע ששכחו בשעת הביעור) <BR/>הטעם הוא שמא ימצא חמץ שלא יוצא מרשותו אוטומטית(כפרורים)ויחוס עליו וישהנו(כרש"י)  
השו"ע "אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו.."
<BR/>"וכתב המשנ"ב שאע"ג שמדאורייתא בבדיקה בלבד יוצאים ידי חובה (כאשר לא נשאר חמץ ידוע ששכחו בשעת הביעור)  
<BR/>הטעם הוא שמא ימצא חמץ שלא יוצא מרשותו אוטומטית(כפרורים)ויחוס עליו וישהנו(כרש"י).


4.חוסר נגישות
4.חוסר נגישות: <BR/>
בחמץ שנפלה עליו מפולת פסק השו"ע "אם יש עליו גובה ג' טפחים מבטלו בלבו ודיו"  <BR/>וכתב המשנ"ב שאם נתפקח הגל אחרי פסח החמץ מותר באכילה הואיל ולא עבר עליו לא מהתורה ולא מדרבנן(כדעת רש"י) <BR/>
במפרש ויוצא בשיירה כתב השו"ע שקודם  ל' יום אין צריך לבדוק וכשמגיע פסח יבטלנו  <BR/>וכתב המשנ"ב שיבטל כי אע"ג שלא רואהו עובר משום בל יטמין(כשיטת הר"ן)


== שותי"ם ==  
== שותי"ם ==  
233

עריכות