485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←שבועה
(←שבועה) |
(←שבועה) |
||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
רוב הראשונים כתבו שהשואל יכול להישבע [[שבועת השומרים]] שמתה מחמת מלאכה ולהיפטר, כמו שבשאר השומרים השומר נשבע שלא פשע ונפטר. בשיטה זו הולכים '''רש"י''' (ה א ד"ה צריכין צח א ד"ה ולרמי) ה'''רי"ף''' (נה ב מדפיו), ה'''רמב"ם''' (שאלה א ב), ה'''רא"ש''' (ח ד) ה'''ריטב"א''' (צו:) ה'''נימוקי יוסף''' בשם ה'''ראב"ד''' (נה ב מדפי הרי"ף) ה'''ריב"ש''' (תכג) וראשונים נוספים, וכך נפסק להלכה ב'''שולחן ערוך''' (שמ א).<BR/> | רוב הראשונים כתבו שהשואל יכול להישבע [[שבועת השומרים]] שמתה מחמת מלאכה ולהיפטר, כמו שבשאר השומרים השומר נשבע שלא פשע ונפטר. בשיטה זו הולכים '''רש"י''' (ה א ד"ה צריכין צח א ד"ה ולרמי) ה'''רי"ף''' (נה ב מדפיו), ה'''רמב"ם''' (שאלה א ב), ה'''רא"ש''' (ח ד) ה'''ריטב"א''' (צו:) ה'''נימוקי יוסף''' בשם ה'''ראב"ד''' (נה ב מדפי הרי"ף) ה'''ריב"ש''' (תכג) וראשונים נוספים, וכך נפסק להלכה ב'''שולחן ערוך''' (שמ א).<BR/> | ||
שיטה ייחודית היא שיטת ה'''רי"ד''' בתוספותיו ובפסקיו (צז א), שנוטה לומר שדין "מתה מחמת מלאכה" שונה משאר דיני השומרים ולא קיימת בו האפשרות להיפטר בשבועה, והשואל חייב להביא עדים שהנזק אירע מחמת המלאכה. הרי"ד מוסיף שיתכן שהשאלה אם שייכת שבועה ב"מתה מחמת מלאכה" שנויה במחלוקת בין הסוגיות. <BR/> | שיטה ייחודית היא שיטת ה'''רי"ד''' בתוספותיו ובפסקיו (צז א), שנוטה לומר שדין "מתה מחמת מלאכה" שונה משאר דיני השומרים ולא קיימת בו האפשרות להיפטר בשבועה, והשואל חייב להביא עדים שהנזק אירע מחמת המלאכה. הרי"ד מוסיף שיתכן שהשאלה אם שייכת שבועה ב"מתה מחמת מלאכה" שנויה במחלוקת בין הסוגיות. <BR/> | ||
רבי ירוחם פרעלא בפירושו | '''רבי ירוחם פרעלא''' בפירושו ל'''ספר המצוות לרס"ג''' (פרשיה כג-כה) מוכיח שגם שיטת רס"ג שאין בשואל שבועת השומרים ש"מתה מחמת מלאכה". | ||
על פניו שיטת רס"ג והרי"ד אינה ברורה: מה נשתנה פטור "מתה מחמת מלאכה" משאר חיובי שומרים, שרק בו לא קיימת שבועת השומרים? ניתן לומר שלושה הסברים בדעתם: | על פניו שיטת רס"ג והרי"ד אינה ברורה: מה נשתנה פטור "מתה מחמת מלאכה" משאר חיובי שומרים, שרק בו לא קיימת שבועת השומרים? ניתן לומר שלושה הסברים בדעתם: | ||
א. מדברי הרי"ד בפסקים נראה שכיוון שמתה מחמת מלאכה זה נזק שאינו שכיח לא ניתנה בו נאמנות בשבועה, ויש להביא הוכחה מוחלטת בעדים שאפשרות לא סבירה זו אירעה באמת.<BR/> | א. מדברי הרי"ד בפסקים נראה שכיוון שמתה מחמת מלאכה זה נזק שאינו שכיח לא ניתנה בו נאמנות בשבועה, ויש להביא הוכחה מוחלטת בעדים שאפשרות לא סבירה זו אירעה באמת.<BR/> | ||
ב. הר"י פרעלא שם, מעלה אפשרות שלשיטת רס"ג אכן יש שבועה ב"מתה מחמת מלאכה", אלא שאין זו שבועת השומרים אלא [[שבועת היסת]]. ביאור הדברים הוא על פי שיטת ה'''מחנה אפרים''' שהובאה לעיל, שפטור "מתה מחמת מלאכה" בנוי על כך שכאשר הבהמה מתה מחמת מלאכתה מתברר שזו שאלה בטעות, והשואל כלל אינו שואל. לפי זה יוצא שכאשר השואל טוען שהבהמה מתה מחמת מלאכתה, טענתו היא שהוא אינו שואל כלל, על טענה זו לא נתחדשה שבועת שומרים, והרי הוא ככל כופר הכל שנפטר על ידי שבועת היסת בלבד. הסבר זה אפשרי רק בשיטת רס"ג שאומר שאין בשואל שבועת שומרים על "מתה מחמת מלאכה", ויתכן שלשיטתו דין השואל קל משאר השומרים ומספיקה בו שבועת היסת, אך הרי"ד אומר במפורש שבשואל לא מועילה שום שבועה והפטור קיים רק כשיש ראיה גמורה בעדים <BR/> | ב. הר"י פרעלא שם, מעלה אפשרות שלשיטת רס"ג אכן יש שבועה ב"מתה מחמת מלאכה", אלא שאין זו שבועת השומרים אלא [[שבועת היסת]]. ביאור הדברים הוא על פי שיטת ה'''מחנה אפרים''' שהובאה לעיל, שפטור "מתה מחמת מלאכה" בנוי על כך שכאשר הבהמה מתה מחמת מלאכתה מתברר שזו שאלה בטעות, והשואל כלל אינו שואל. לפי זה יוצא שכאשר השואל טוען שהבהמה מתה מחמת מלאכתה, טענתו היא שהוא אינו שואל כלל, על טענה זו לא נתחדשה שבועת שומרים, והרי הוא ככל כופר הכל שנפטר על ידי שבועת היסת בלבד. הסבר זה אפשרי רק בשיטת רס"ג שאומר שאין בשואל שבועת שומרים על "מתה מחמת מלאכה", ויתכן שלשיטתו דין השואל קל משאר השומרים ומספיקה בו שבועת היסת, אך הרי"ד אומר במפורש שבשואל לא מועילה שום שבועה והפטור קיים רק כשיש ראיה גמורה בעדים. כמו כן לשיטת הרמב"ן והרשב"א שהפטור נובע מפשיעת המשאיל או ממחילתו, שייכת שבועת השומרים כיוון שכבר מתחילת השאלה היה מוגדר שהשואל פטור על "מתה מחמת מלאכה" ואין זו טענה חיצונית של כופר הכל כדברי המחנה אפרים <BR/> | ||
יש לציין שהרמב"ם כותב במפורש ששבועה זו היא שבועת השומרים, וזה שלא כדברי הר"י פרעלא בדעת רס"ג.<BR/> | יש לציין שהרמב"ם כותב במפורש ששבועה זו היא שבועת השומרים, וזה שלא כדברי הר"י פרעלא בדעת רס"ג.<BR/> | ||
ג. | ג. על פי דרכו של הר"י פרעלא ניתן לומר הסבר נוסף. לפי המחנה אפרים כאשר השואל טוען שהבהמה מתה מחמת מלאכתה טענתו היא שהוא אינו שואל כלל, ועל כך אינו נאמן אף בשבועת היסת כיון שהוא בחזקת שואל (שהרי מלכתחילה היה מעשה שאלה) ועל עוד לא הוכיח שהוא אינו שואל הוא נשאר בחזקתו הראשונה המחייבת אותו לשלם על כל האונסים שאירעו לבהמה. | ||
=== שואל שלא מדעת=== | === שואל שלא מדעת=== | ||