75
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בדין שתי מלאכות היוצאות מפעולה אחת"
←מה בין מנכש ומשקה לזומר וצריך לעצים
| שורה 100: | שורה 100: | ||
===שיטת ה"אור שמח"=== | |||
ישנן שיטות נוספות המבארות את מחלוקת רבה ורב יוסף ועונות על קושיות אביי, ולמעשה מסבירות מהו ההבדל בין "זומר וצריך לעצים" שחייב שתיים לבין "המנכש והמשקה מים" שחייב רק אחת:<BR/> | ישנן שיטות נוספות המבארות את מחלוקת רבה ורב יוסף ועונות על קושיות אביי, ולמעשה מסבירות מהו ההבדל בין "זומר וצריך לעצים" שחייב שתיים לבין "המנכש והמשקה מים" שחייב רק אחת:<BR/> | ||
ה'''אור שמח'''(על הלכות שבת לרמב"ם, ז, ד) מביא שני תירוצים: | ה'''אור שמח'''(על הלכות שבת לרמב"ם, ז, ד) מביא שני תירוצים: | ||
| שורה 116: | שורה 116: | ||
שיטת הראש יוסף לכאורה מקצינה את שיטת האור שמח, שכן לפיה אלו שני נפעלים שונים לגמרי.<BR/>'''הרב קוק''' ב"שבת הארץ" (קונטרס אחרון אות ט') חולק על התוס' ועל הראש יוסף, האומרים שיש "פסיק רישא" בשביעית. ומוכיח דבריו מהרמב"ם בפירוש המשניות, ואומר שבשביעית הדבר תמיד תלוי בכוונת האדם כי אין "פסיק רישא" בשביעית, ולא מפני שב"זומר וצריך לעצים" אין "פסיק רישא", אלא אפילו אם העץ מיתקן מיד – עדיין אין "פסיק רישא" היות ומדובר בשביעית, משא"כ לעניין שבת, שיש לומר כתוס', שלא משנה כוונת האדם כי יש "פסיק רישא". [נפק"מ בין דעת הראש יוסף לדעת הרב קוק תהיה לכאורה במקרה של "פסיק רישא" מוחלט (=מידי) בשביעית או ב"זומר וצריך לעצים" בשבת]. | שיטת הראש יוסף לכאורה מקצינה את שיטת האור שמח, שכן לפיה אלו שני נפעלים שונים לגמרי.<BR/>'''הרב קוק''' ב"שבת הארץ" (קונטרס אחרון אות ט') חולק על התוס' ועל הראש יוסף, האומרים שיש "פסיק רישא" בשביעית. ומוכיח דבריו מהרמב"ם בפירוש המשניות, ואומר שבשביעית הדבר תמיד תלוי בכוונת האדם כי אין "פסיק רישא" בשביעית, ולא מפני שב"זומר וצריך לעצים" אין "פסיק רישא", אלא אפילו אם העץ מיתקן מיד – עדיין אין "פסיק רישא" היות ומדובר בשביעית, משא"כ לעניין שבת, שיש לומר כתוס', שלא משנה כוונת האדם כי יש "פסיק רישא". [נפק"מ בין דעת הראש יוסף לדעת הרב קוק תהיה לכאורה במקרה של "פסיק רישא" מוחלט (=מידי) בשביעית או ב"זומר וצריך לעצים" בשבת]. | ||
===שיטת הריטב"א=== | |||
'''הריטב"א''' במועד קטן (ב:) גם הוא מתרץ את קושיית אביי, אבל לפני שנביא דבריו נקדים הקדמה קצרה: | '''הריטב"א''' במועד קטן (ב:) גם הוא מתרץ את קושיית אביי, אבל לפני שנביא דבריו נקדים הקדמה קצרה: | ||
| שורה 133: | שורה 133: | ||
'''האגלי טל'''(מלאכת חורש, ה, ז, ד) עונה על השאלה ואומר שבכלאיים לא חייבים על תולדות אלא על מלאכות שהן אבות, ואם חייב בכלאיים על מנכש – משמע שמנכש הוא ממש אב של זורע ודומה לו [לא רק באופן טפילי, אלא בעיקר], ולכן צריך להתרות בו [משום שהוא האב ולא חורש], ולפי זה קושיית רב יוסף על רבה היא לעניין התראה. ורבה מתרץ שחייב משום מקיים, שבו גם חרישה היא איסור הפועל את הקיום! | '''האגלי טל'''(מלאכת חורש, ה, ז, ד) עונה על השאלה ואומר שבכלאיים לא חייבים על תולדות אלא על מלאכות שהן אבות, ואם חייב בכלאיים על מנכש – משמע שמנכש הוא ממש אב של זורע ודומה לו [לא רק באופן טפילי, אלא בעיקר], ולכן צריך להתרות בו [משום שהוא האב ולא חורש], ולפי זה קושיית רב יוסף על רבה היא לעניין התראה. ורבה מתרץ שחייב משום מקיים, שבו גם חרישה היא איסור הפועל את הקיום! | ||
== שיטת האור זרוע (בתוספות) == | == שיטת האור זרוע (בתוספות) == | ||