הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) (עריכה)

גרסה מ־10:18, 6 באפריל 2016

הוסרו 12 בתים , 10:18, 6 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

נתן צבי יונגריס

154

עריכות

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 == רש"י ==
-המקרה שעליו מדברת הגמ': שבישלו בשר בסיר בשרי ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה, הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים).
+המקרה שעליו מדברת הגמ': בישלו בשר בסיר בשרי ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה, הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים).
 === צמצום מחלוקת רב ושמואל ===
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 על פי הפשט רב ושמואל חולקים רק כשהדגים עלו בקערה שקיבלה טעם מהבשר (רק כשיש 2 נטי"ם).
-=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) ===
+== דעת רש"י בבישול ==
+=== ריב"ן בשמו ===
 דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל (יש שני נטי"ם). אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי אסור (מחשבו שיש רק נ"ט אחד), וכך הובא מקרה לפניו לגבי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי.
@@ שורה 49: / שורה 53: @@
 ולכאורה אם נ"ט בר נ"ט מותר בבישול (או במקרה שלנו אפיה) מדוע צריך לשרוף את הלחם? השומן נתן טעם בתנור והתנור בלחם, זה נ"ט בר נ"ט קלאסי. מוכח שנ"ט בר נ"ט בבישול אסור.
-=== הבנת תוס' ברש"י ===
+=== תוס' ===
 תוס' דוחה את דברי ריב"ן: לגבי הראיה מצנון שחתכו בסכין רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית והסכין נותנת טעם ראשון בצנון עצמו.