הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"

{{מקורות||שבת ק א||שבת יד טז, יז ד|אורח חיים שסג לו}}

האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת.

ה'''גמרא''' (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב.

<BR/>ומביאה סיוע לדברי רב אלו מברייתא המובאת גם ב'''תוספתא''' (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה.

'''רש"י''' (ד"ה תל) כותב שאם התל מתלקט לעשרה טפחים ביותר מד' אמות, הרי הוא כשאר רשות הרבים שניחא תשמישתיה. כלומר, כיוון שהמדרון מתון יותר, הרי הוא מקום ראוי להילוך הרבים, ולכן אינו יכול להיחשב רשות היחיד אפילו שהוא גבוה י' טפחים.

<BR/>כן כתבו גם שאר הראשונים, '''הרשב"א''', '''הריטב"א''', '''המאירי''' ועוד.

<BR/>אמנם לא מצאנו מפורש התייחסות בראשונים אחרים לכאן או לכאן, מלבד ה'''מאירי''' (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) שחולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה.

מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ורואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד במקום גובהו.  

<BR/>'''המהרש"ל''' למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע. אבל פשט דברי רש"י משמע שאין צריך שיהיה בגובה ארבע אמות.

ה'''רמב"ם''' (שבת יד טז) ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד ה'''מהרש"ל''' בדעתו.

הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך ב'''תוספתא''' (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות.

ה'''רמב"ם''' (שבת יז ד) שכתב הלכה זו, לא ציין שצריך שהמדרון יהיה עשר בתוך ארבע. ובאמת ה'''ראב"ד''' שם השיג עליו וכתב שהוא דווקא במדרון שמתלקט עשרה מתוך ארבע, שאז הוא נחשב כמחיצה, ושכן מפורש בתוספתא.

<BR/>כדברי הראב"ד כתב גם '''הרשב"א''' (שבת ק א ד"ה הא דקתני) וכתב שכן היא גם דעת הגמרא, אלא שדרכה לקצר. וכן כתב '''הריטב"א'''.