553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←מקור ויסוד המצווה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. | התורה כותבת ב'''בשלח''': {{ציטוטון|כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק}} {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. | ||
ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כי מחה אחמה - לכן אני מזהירך כן. כי חפץ אני למחותו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Mizrachi%2C_Exodus.17.14.2?vhe=Four_commentaries_on_Rashi._Warsaw,_1862&lang=he מזרחי] ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד, וה'''ספורנו''' | ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כי מחה אחמה - לכן אני מזהירך כן. כי חפץ אני למחותו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Mizrachi%2C_Exodus.17.14.2?vhe=Four_commentaries_on_Rashi._Warsaw,_1862&lang=he מזרחי] ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד, וה'''ספורנו''' מפרש, שהכוונה לפרשת זכור}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59481&st=&pgnum=190 נחלת יעקב שם], וכותב שאינו מבין את דברי ה'''מזרחי'''}}. | ||
===גדר המצווה=== | ===גדר המצווה=== | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
מדברי ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות עשה קפט}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}} משמע שטעם המצווה הוא כדי שנעורר שנאה ואיבה לעמלק. וכעין זה כתב ה'''רמב"ן''' בפירושו עה"ת (דברים כה יז). וכן כתב ב'''ספר החינוך''', שטעם המצווה כדי לשונאו ולהילחם בו, ולכן כתב שנשים פטורות. ועוד כתב ה'''חינוך''' טעם לדבר, כדי שנראה גודל אהבת השי"ת אלינו, איך העניש שונאינו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}. | מדברי ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות עשה קפט}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|הלכות מלכים ומלחמות ה ה}} משמע שטעם המצווה הוא כדי שנעורר שנאה ואיבה לעמלק. וכעין זה כתב ה'''רמב"ן''' בפירושו עה"ת (דברים כה יז). וכן כתב ב'''ספר החינוך''', שטעם המצווה כדי לשונאו ולהילחם בו, ולכן כתב שנשים פטורות. ועוד כתב ה'''חינוך''' טעם לדבר, כדי שנראה גודל אהבת השי"ת אלינו, איך העניש שונאינו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}. | ||
בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר | בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. | ||
ב'''מדרש תנחומא''' ([https://daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm כי תצא ח]) וב'''רש"י''' כתוב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא{{הערה|וכך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז)}}. | ב'''מדרש תנחומא''' ([https://daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm כי תצא ח]) וב'''רש"י''' כתוב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא{{הערה|וכך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז)}}. | ||