554
עריכות
| שורה 169: | שורה 169: | ||
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ||
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק {{הערה|'''לבוש''' תרפה ב. '''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד}}. בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). | את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק {{הערה|'''לבוש''' תרפה ב. '''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, '''משנ"ב''' תרפה ס"ק א, ועוד}}. בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). | ||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני. | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני. | ||
| שורה 213: | שורה 213: | ||
נחלקו הפוסקים מהיכן מתחילים את ההפטרה. למנהג הספרדים (הובא ב'''אבודרהם''') מתחילים ב"ויאמר שמואל אל שאול" {{ויקיטקסט|שמואל א טז|שמואל א, טז א}}. ולמנהג האשכנזים מתחילים פסוק לאחר מכן<span> </span>: "כה אמר ה' פקדתי" {{ויקיטקסט|שמואל א טז|שמואל א, טז ב}}. | נחלקו הפוסקים מהיכן מתחילים את ההפטרה. למנהג הספרדים (הובא ב'''אבודרהם''') מתחילים ב"ויאמר שמואל אל שאול" {{ויקיטקסט|שמואל א טז|שמואל א, טז א}}. ולמנהג האשכנזים מתחילים פסוק לאחר מכן<span> </span>: "כה אמר ה' פקדתי" {{ויקיטקסט|שמואל א טז|שמואל א, טז ב}}. | ||
בהפטרה זו מסופר על מלחמת שאול באגג העמלקי, בה משאיר שאול את צאן העמלקים בחיים, למרות ציוויו של הקב"ה, ובשל כך הוא מאבד את מלכותו. | |||
====פיוטים ויוצרות==== | ====פיוטים ויוצרות==== | ||
עריכות