הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
(דף חדש: {{מקורות||שבת קטז ב, קמט א|||אורח חיים שז}} האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה. ==האי...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת קטז ב, קמט א|||אורח חיים שז}} | {{מקורות||שבת קטז ב, קמט א|שבת טז א|שבת כג יט|אורח חיים שז}} | ||
האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה. | האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה. | ||
==האיסור וטעמו== | ==האיסור וטעמו== | ||
ה'''משנה''' (שבת טו א) לקרוא בכתבי הקודש אומרת שאין קורין בכתבי הקודש. <BR/> | ה'''משנה''' (שבת טו א) לקרוא בכתבי הקודש אומרת שאין קורין בכתבי הקודש. <BR/> | ||
וב'''גמרא''' (שבת קטז ב) מובאת מחלוקת, שלדעת רב אין קוראים בהם רק בשעת בית המדרש, וכדי שלא יתטלו מללכת לשמוע את הדרשה, אבל לדעת שמואל אין קורין בהם אף שלא בזמן בית המדרש, ובמבואר בגמרא | וב'''גמרא''' (שבת קטז ב) מובאת מחלוקת, שלדעת רב אין קוראים בהם רק בשעת בית המדרש, וכדי שלא יתטלו מללכת לשמוע את הדרשה, אבל לדעת שמואל אין קורין בהם אף שלא בזמן בית המדרש, ובמבואר בגמרא בשם ר' נחמיה שהטעם הוא כדי שלא יבואו לקרות גם בשטרי הדיוטות, אלא יאמרו אם בכתבי הקודש אין קורין, כל שכן לשטרי הדיוטות. | ||
<BR/>דברי ר' נחמיה אלו, מובאים גם ב'''ירושלמי''' (שבת טז א) ושם מפורש יותר, שמתוך שיודע שאסור לקרוא בכתבי הקודש, עושה קל וחומר לשטרי הדיוטות שלא לקרוא בהם. | |||
===מהם שטרי הדיוטות=== | ===מהם שטרי הדיוטות=== | ||
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | ||
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא של חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר אפילו אלו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן | <BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא של חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר אפילו אלו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו' . וסיימו התוס' שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים. | ||
===טעם האיסור=== | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]]. | |||
==מניית פרפראות ואורחים== | |||
גרסה מ־18:33, 9 בפברואר 2016
| בבלי: | שבת קטז ב, קמט א |
| ירושלמי: | שבת טז א |
| רמב"ם: | שבת כג יט |
| שולחן ערוך: | אורח חיים שז |
האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה.
האיסור וטעמו
המשנה (שבת טו א) לקרוא בכתבי הקודש אומרת שאין קורין בכתבי הקודש.
ובגמרא (שבת קטז ב) מובאת מחלוקת, שלדעת רב אין קוראים בהם רק בשעת בית המדרש, וכדי שלא יתטלו מללכת לשמוע את הדרשה, אבל לדעת שמואל אין קורין בהם אף שלא בזמן בית המדרש, ובמבואר בגמרא בשם ר' נחמיה שהטעם הוא כדי שלא יבואו לקרות גם בשטרי הדיוטות, אלא יאמרו אם בכתבי הקודש אין קורין, כל שכן לשטרי הדיוטות.
דברי ר' נחמיה אלו, מובאים גם בירושלמי (שבת טז א) ושם מפורש יותר, שמתוך שיודע שאסור לקרוא בכתבי הקודש, עושה קל וחומר לשטרי הדיוטות שלא לקרוא בהם.
מהם שטרי הדיוטות
כתב רש"י (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר.
ובתוספות (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם ר"י ששטרי הדיוטות הם דווקא של חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ורבנו תם התיר אפילו אלו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו' . וסיימו התוס' שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים.
טעם האיסור
הרמב"ם (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא שמא ימחוק.