הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←בכורות) |
(←קלייתן) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
{{ציטוטון|נפלו ונתפצעו: אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו, דברי ר"מ ורבי יהודה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים: בשוגג יעלו במזיד לא יעלו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%93_%D7%91|'''תלמוד בבלי, גיטין''', נד:]}}. | {{ציטוטון|נפלו ונתפצעו: אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו, דברי ר"מ ורבי יהודה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים: בשוגג יעלו במזיד לא יעלו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%93_%D7%91|'''תלמוד בבלי, גיטין''', נד:]}}. | ||
בגמרא נחלקו<ref>נחלקו לגבי דין התערובת במקרה שביטול האגוזים נעשה בשוגג: לר"מ ורבי יהודה התערובת אסורה - שגזרו שוגג אטו מזיד, לרבי יוסי ור' שמעון התערובת מותרת.</ref> בעניין אגוזי פרך של ערלה (שאינם בטלים<ref> מפני שהם נחשבים ל'דבר חשוב', הנמנה בין ה'איסורים שאינם בטלים'.</ref> אפילו באלף כל עוד הם שלמים) שנפלו לתערובת ונתפצעו לגבי דין התערובת. | בגמרא נחלקו<ref>נחלקו לגבי דין התערובת במקרה שביטול האגוזים נעשה בשוגג: לר"מ ורבי יהודה התערובת אסורה - שגזרו שוגג אטו מזיד, לרבי יוסי ור' שמעון התערובת מותרת.</ref> בעניין אגוזי פרך של ערלה (שאינם בטלים<ref>מפני שהם נחשבים ל'דבר חשוב', הנמנה בין ה'איסורים שאינם בטלים'.</ref> אפילו באלף כל עוד הם שלמים) שנפלו לתערובת ונתפצעו לגבי דין התערובת. | ||
לשתי הדעות בגמרא, אם נעשה הדבר בכוונה תחילה (במזיד) התערובת אסורה, כלומר אסור לבטל איסור לכתחילה. | לשתי הדעות בגמרא, אם נעשה הדבר בכוונה תחילה (במזיד) התערובת אסורה, כלומר אסור לבטל איסור לכתחילה. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
שמואל הביא הלכה לגבי תרומת חלה בחוץ לארץ, שבטלה ברוב. רבה (שהיה כהן) היה מבטל אותה לכתחילה ואוכלה. | שמואל הביא הלכה לגבי תרומת חלה בחוץ לארץ, שבטלה ברוב. רבה (שהיה כהן) היה מבטל אותה לכתחילה ואוכלה. | ||
== איסורים | == על איזה איסורים חל דין איסור ביטול איסור לכתחילה == | ||
=== | === איסורי תורה === | ||
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''. | כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''. | ||
ואם ביטל הרי זה מותר ואעפ"כ קנסו אותו חכמים ואסרו הכל, ויראה לי שכיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר שביטל האיסור, אבל לאחרים הכל מותר.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%9B%D7%94| משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ה]}} | ואם ביטל הרי זה מותר ואעפ"כ קנסו אותו חכמים ואסרו הכל, ויראה לי שכיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר שביטל האיסור, אבל לאחרים הכל מותר.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%9B%D7%94| משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ה]}} | ||
=== | === איסורים מדברי חכמים === | ||
== תוקף האיסור == | == תוקף האיסור == | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
בשו"ת ה'''רשב"א''' (חלק א, סימן תצ"ה ד"ה ומעתה אם) כתב שאין אומרים "אין מבטלין איסור לכתחילה" אלא כשמבטל האיסור ואכלו, אבל לסחוט את האסור ולהוציאו מההיתר, אין זה מבטל איסור, אלא מכשיר את ההיתר ומפריד ממנו האסור (שאם כן ביטלת את דיני הגעלת כלים, ליבון וכחל). | בשו"ת ה'''רשב"א''' (חלק א, סימן תצ"ה ד"ה ומעתה אם) כתב שאין אומרים "אין מבטלין איסור לכתחילה" אלא כשמבטל האיסור ואכלו, אבל לסחוט את האסור ולהוציאו מההיתר, אין זה מבטל איסור, אלא מכשיר את ההיתר ומפריד ממנו האסור (שאם כן ביטלת את דיני הגעלת כלים, ליבון וכחל). | ||
דברים דומים הביא ה'''ט"ז''' (יורה דעה, צ"ט ,ס"ק ז') עם ציון לסימן פד | דברים דומים הביא ה'''ט"ז''' (יורה דעה, צ"ט ,ס"ק ז') עם ציון לסימן פד: מותר לחמם דבש כדי להוציא את הנמלים מתוכו. | ||
=== כלי שבשימושו תמיד יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | === כלי שבשימושו תמיד יש פי שישים כנגד איסור הבלוע בו === | ||