הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 76: | שורה 76: | ||
'''הקצות''' הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' ז כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין מ"ב ב ד"ה "עבד", לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם סו א '''תוס'''' ד"ה דמי כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ סט ב: "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי". וסיים שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' הסכים עם הקצות. מאידך החת"ס חו"מ קז הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | '''הקצות''' הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' ז כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין מ"ב ב ד"ה "עבד", לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם סו א '''תוס'''' ד"ה דמי כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ סט ב: "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי". וסיים שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' הסכים עם הקצות. מאידך החת"ס חו"מ קז הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | ||
== קדם הקונה ותפס == | == קדם הקונה ותפס == | ||
'''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''', הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). | '''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). | ||
=== אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | === אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | ||
=== אם מועילה כתיבת שטר === | === אם מועילה כתיבת שטר === | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' מכירה (כב ג), והביאו '''תרומת הדשן''' (שכ), כתוב שאם כתב המוכר שטר לקונה, הדין הוא כאילו הקונה תפס, וציין בעל ה'''הגהות מיימוניות''' שהמקור בספר העיטור. | ב'''הגהות מיימוניות''' מכירה (כב ג), והביאו '''תרומת הדשן''' (שכ), כתוב שאם כתב המוכר שטר לקונה, הדין הוא כאילו הקונה תפס, וציין בעל ה'''הגהות מיימוניות''' שהמקור בספר העיטור. '''הרמ"א''' הביא דין זה להלכה בהגהותיו לשו"ע (רט ד). '''הסמ"ע''' שם (יג) ביאר, שהכוונה שמסר את השטר, אחרי שהחפץ הנקנה כבר בא לעולם. '''הט"ז''' שם הקשה, שמקור הדין בספר '''העיטור''' (ב קניין), ושם מבואר שהשטר נכתב מיד בשעת המכירה. וסיים הט"ז, שאולי כוונת הסמ"ע היתה, שיהיה השטר בידו בשעה שבא לעולם, וכן הסכים '''הקצות''' (ו) בשם ספר '''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' (ד) השיג על הט"ז, וביאר שהעיטור דיבר על מוכר שטר חוב על אחרים, שכיון שמסר לו את השטר, וכתב לו קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה, אינו צריך לתבוע עוד את המוכר אלא את האחרים, ועל כן נחשב לתפוס, וזו גם כוונת הרמ"א, שכשמוכר הלוואה, שהיא דבר שלא בא לעולם, אם מסר לו את השטר וכתב לו קני לך איהו וכו', נחשב תפוס. עוד בתב הנתיבות, שאפשר לפרש שכוונת הסמ"ע שאחר שבא החפץ לעולם, כתב לו שטר חיוב על עצמו, וזה ודאי מועיל, ודין זה מקורו ב'''ריב"ש''' (שלה). | ||
=== אם מועילה נתינת משכון === | |||
בספר '''התרומות''' (סד ב ד) כתב שדווקא אם תפס הפירות עצמם, אבל נתינת משכון לא, הביאו הקצות (רט ו) מספר '''בני יעקב'''. | |||
== טקסט הכותרת == | == טקסט הכותרת == | ||