9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ממחרת השבת== | ==ממחרת השבת== | ||
ה'''גמרא''' (מנחות סה א-סו א) מביאה שהבייתוסין היו אומרים שלעולם עצרת תחול ביום ראשון, לפי שמתחילים למנות את העומר ממחרת השבת שלאחר הפסח, כמו שכתוב בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת' והכוונה היא לשבת בראשית כמו כל 'שבת' הכתובה במקרא. ואילו חכמים קיבלו ש'שבת' כאן הכוונה ליום טוב ראשון של פסח, שמיד לאחריו מתחילים למנות חמישים יום. והגמרא מביאה שתי ברייתות שבהן כמה דעות בתנאים מהיכן לומדים דין זה. | ה'''גמרא''' (מנחות סה א-סו א) מביאה שהבייתוסין היו אומרים שלעולם עצרת תחול ביום ראשון, לפי שמתחילים למנות את העומר ממחרת השבת שלאחר הפסח, כמו שכתוב בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת' והכוונה היא לשבת בראשית כמו כל 'שבת' הכתובה במקרא. ואילו חכמים קיבלו ש'שבת' כאן הכוונה ליום טוב ראשון של פסח, שמיד לאחריו מתחילים למנות חמישים יום. והגמרא מביאה שתי ברייתות שבהן כמה דעות בתנאים מהיכן לומדים דין זה.<BR/> | ||
*ר' יוחנן בן זכאי אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | ברייתא ראשונה: | ||
*ר' אליעזר | *'''ר' יוחנן בן זכאי''' אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | ||
*'''ר' אליעזר''', וכן גם דעת '''ר"י בן בתירא''' בברייתא השניה, לומדים מהפסוק "וספרת לך" שמזה לומדים שהספירה תלויה בזמן שהוא מסור לבית דין, כמו יום טוב, שלהם ניתנה היכולת לקבוע את המועדים, ואילו השבת היא קבועה ועומדת וכל אדם יודע מתי תחול, ואינו צריך לבי"ד כדי לדעת מתי להתחיל לספור. | |||
*'''ר' יהושע''' לומד מראש חודש, שכשם שצריך למנות ימים ולקדש את החודש, כן יש למנות ימים ולקדש עצרת. וכשם שראש חדש ניכר סמוך לביאתו, כלומר ידוע שממולד הלבנה מתחילים לספור, כן גם עצרת צריך להיות ניכר בתחילת הספירה, והיינו שמתחילים למנות מזמן קבוע שהוא יו"ט ראשון של פסח, ולאפוקי שבת שאז אי היכר קבוע מתחילתו אלא כל שנה בתאריך אחר. | |||
*'''ר' ישמעאל''' אומר שהתורה אמרה שיש להביא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת, וכשם שבעצרת מביאים את שתי הלחם בתחילת הרגל, אף בפסח יש להביא עומר בתחילת הרגל והיינו מוצאי יום טוב, שאם הכוונה לשבת הרי שפעמים יבוא העומר בסוף הרגל. | |||
*'''ר' יהודה בן בתירא''' לומד מה'שבת' שבסוף הפרשה שכתוב 'עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום' ושם הכוונה לשבוע, וכשם שבשבת זו רגל סמוך לה מלאחריה והוא עצרת ודווקא תחילת הרגל, כן 'שבת' האמורה בתחילת הפרשה רגל סמוך לה מלפניה והוא פסח, ודווקא תחילת הרגל. | |||
ברייתא שניה: | |||
*'''ר' יוסי בר' יהודה''' לומד מהפסוק 'תספרו חמשים יום' שכל הספירות יהיו תמיד חמשים יום, ואם הכוונה לשבת בראשית, הרי פעמים שיש נ"א יום או נ"ב או יותר, שאם פסח חל באמצע שבוע, הרי יש עוד כמה ימים עד שיתחילו לספור, ונמצא יותר מחמשים יום עד עצרת. | |||
*'''ר' יוסי אומר''' שאם הכוונה לשבת בראשית, הרי יש הרבה שבתות בשנה, ומנלן שהכוונה דווקא לשבת שאחר הפסח. | |||
*'''ר' שמעון בן אלעזר''' מביא שפסוק אחד אומר "ששת ימים תאכל מצות" ואילו בפסוק אחר כתוב "שבעת ימים מצות תאכלו", ומבאר שהכוונה שאם אוכל מתבואה ישנה יכול לאוכלה שבעה ימים, אך אם אוכל מתבואה חדשה, יכול לאוכלה רק ששה ימים. ומזה מוכח שהבאת העומר הוא יום אחד אחר תחילת הפסח. | |||
ב'''גמרא''' שם אומר רבא שעל דברי חלק מהתנאים יש פירכא. על דברי ריב"ז אפשר לומר שמה שהוצרכו פסוקים לימים ושבתות זהו כדי ללמוד את ההלכה שחידש אביי שיש מצוה [[נוסח הספירה וברכתה#ספירת שבועות וימים|למנות ימים ושבתות]]. את דברי ר' אליעזר ור"י בן בתירא ור' יהושע אפשר לדחות שאולי הכוונה ליום טוב שני ולאו דווקא לראשון. על דברי ר' יוסי בר' יהודה אפשר לומר שהכוונה לחמשים יום מתחילת הספירה, כלומר ללא הימים שבין יו"ט ראשון לבין שבת. ומוסיפה הגמרא שאף ר' יוסי כנראה ראה קושיה כלשהי על הלימוד שלו ולכן הוסיף בברייתא לומר גם את טעמו של ר' יהודה בן בתירא. | |||
==בלילה== | ==בלילה== | ||
ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות | ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. | ||
<BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | <BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | ||