הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 104: | שורה 104: | ||
'''הדרישה''' (א) סובר שאכן יש חילוק בין שיטת '''הרא"ש''' לשיטת '''הרי"ף'''. '''הרא"ש''' כופה בעל להוציא את אשתו בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ואילו '''הרי"ף''' רק אוסרה על בעלה. לדבריו הטור לא רצה להאריך ולפרט את החילוק הקטן שביניהם, ולכן הוא כתב שדברי '''הרא"ש''' הם כדברי '''הרי"ף'''. | '''הדרישה''' (א) סובר שאכן יש חילוק בין שיטת '''הרא"ש''' לשיטת '''הרי"ף'''. '''הרא"ש''' כופה בעל להוציא את אשתו בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ואילו '''הרי"ף''' רק אוסרה על בעלה. לדבריו הטור לא רצה להאריך ולפרט את החילוק הקטן שביניהם, ולכן הוא כתב שדברי '''הרא"ש''' הם כדברי '''הרי"ף'''. | ||
==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך== | ==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך== | ||
'''השולחן ערוך''' (אבן העזר, יא א), פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש לה בנים ממנו- לא תצא. | '''השולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90_%D7%90 (אבן העזר, יא א)], פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש לה בנים ממנו- לא תצא. | ||
מדברי '''השולחן ערוך''' נראה שאפילו בראיית הבעל וקלא דלא פסיק, תצא האישה מהנטען. אולם '''הגר"א''' (ו), מגיה את דברי השו"ע, ומפרש שמדובר רק בעדי כיעור ולא בראיית הבעל. | מדברי '''השולחן ערוך''' נראה שאפילו בראיית הבעל וקלא דלא פסיק, תצא האישה מהנטען. אולם '''הגר"א''' (ו), מגיה את דברי השו"ע, ומפרש שמדובר רק בעדי כיעור ולא בראיית הבעל. | ||
'''הרמ"א'''מביא את שיטת הרא"ש כ-"יש אומרים". ופוסק שבמקרה של קלא דלא פסיק, אפילו בלא ראיית הבעל, אלא רק בעד אחד- תצא מן הנטען, אם אין לה בנים ממנו. '''החלקת מחוקק''' (ו) '''והט"ז''' (א) השיגו עליו בדין זה, היות ול'''רא"ש''' אין חילוק בין הבעל לבועל, וכאן מציג '''הרמ"א''' חילוק ביניהם. '''הבית שמואל''' (ד) מסביר ש'''הרמ"א''' עשה כעין פשרה בין כל שיטות הראשונים, ושיטתו היא אכן שיטה מחודשת. | '''הרמ"א'''מביא את שיטת הרא"ש כ-"יש אומרים". ופוסק שבמקרה של קלא דלא פסיק, אפילו בלא ראיית הבעל, אלא רק בעד אחד- תצא מן הנטען, אם אין לה בנים ממנו. '''החלקת מחוקק''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A7_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90#.D7.95_.D7.97.D7.9E (ו)] '''והט"ז''' (א) השיגו עליו בדין זה, היות ול'''רא"ש''' אין חילוק בין הבעל לבועל, וכאן מציג '''הרמ"א''' חילוק ביניהם. '''הבית שמואל''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90#.D7.93_.D7.91.D7.A9 (ד)]מסביר ש'''הרמ"א''' עשה כעין פשרה בין כל שיטות הראשונים, ושיטתו היא אכן שיטה מחודשת. | ||
==עדות דבר מכוער== | ==עדות דבר מכוער== | ||
סוגיית עדות דבר מכוער, ברובה היא חלק סוגיית "אין בודקים עדי נשים בדרישה וחקירה" ומסוגיות עדי קינוי ועדי סתירה המופיעות במסכת סוטה. בסוגיה נעסוק רק בשאלה הקשורה באופן הדוק לסוגיה. | סוגיית עדות דבר מכוער, ברובה היא חלק סוגיית "אין בודקים עדי נשים בדרישה וחקירה" ומסוגיות עדי קינוי ועדי סתירה המופיעות במסכת סוטה. בסוגיה נעסוק רק בשאלה הקשורה באופן הדוק לסוגיה. | ||