הבדלים בין גרסאות בדף "מקור הקדיש ומדוע נאמר בארמית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ישנה מחלוקת בפוסקים אם מלכתחילה תיקנו לומר הקדיש בלשון ארמי או שבתחילה נתקן הקדיש בלשון עברי, אך במרוצת הדורות בעקבות מספר סיבות נשתנה לאומרו מלשון עברי ללשון ארמי. ונרחיב בעניין זה בהמשך. | ישנה מחלוקת בפוסקים אם מלכתחילה תיקנו לומר הקדיש בלשון ארמי או שבתחילה נתקן הקדיש בלשון עברי, אך במרוצת הדורות בעקבות מספר סיבות נשתנה לאומרו מלשון עברי ללשון ארמי. ונרחיב בעניין זה בהמשך. | ||
== התרחבות השימוש בקדיש בתקופת הסבוראים == | === התרחבות השימוש בקדיש בתקופת הסבוראים === | ||
בתקופת הסבוראים הרחיבו את השימוש בתפילת הקדיש. וכן מצאנו במסכת סופרים (פרק כא הלכה ה'), שנכתבה על ידי הסבוראים, שתמיד לאחר שמחזירים ספר התורה למקומו יש לומר קדיש. ובשבת בנוסף לקדיש שאומרים לאחר החזרת ספר התורה למקומו, אומרים גם קדיש קודם המפטיר. וכן הרא"ש (מגילה פרק ג' סימן ה') כותב שבתקופת הסבוראים תיקנו לומר קדיש קודם תפילת ערבית, כדי להראות שתפילת ערבית היא רשות.<BR/>בנוסף, בימיהם השתנה המנהג מלקרוא לתפילה זו בשם "יהא שמיה רבא" לקוראה בשם "קדיש". וכן מצאנו במסכת סופרים (י, ו; טז, ט; יח, י; יט, ט; כא, ה) שתפילה זו נקראת פעמים רבות בשם "קדיש". | בתקופת הסבוראים הרחיבו את השימוש בתפילת הקדיש. וכן מצאנו במסכת סופרים (פרק כא הלכה ה'), שנכתבה על ידי הסבוראים, שתמיד לאחר שמחזירים ספר התורה למקומו יש לומר קדיש. ובשבת בנוסף לקדיש שאומרים לאחר החזרת ספר התורה למקומו, אומרים גם קדיש קודם המפטיר. וכן הרא"ש (מגילה פרק ג' סימן ה') כותב שבתקופת הסבוראים תיקנו לומר קדיש קודם תפילת ערבית, כדי להראות שתפילת ערבית היא רשות.<BR/>בנוסף, בימיהם השתנה המנהג מלקרוא לתפילה זו בשם "יהא שמיה רבא" לקוראה בשם "קדיש". וכן מצאנו במסכת סופרים (י, ו; טז, ט; יח, י; יט, ט; כא, ה) שתפילה זו נקראת פעמים רבות בשם "קדיש". | ||