הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ערלה בארץ ישראל בזמן הזה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{תחרות כתיבה}}
ארץ ישראל לענין מצוות התלויות בה, ובפרט ערלה
גבולות הארץ לענין ערלה


(ויקרא יט, כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
סוגיה זו עוסקת בהגדרה של גבולות הארץ בהם חלות המצוות התלויות בארץ, ובפרט איסור ערלה: האם דבר זה תלוי בגבולות הארץ המובטחת לאברהם, או גבולות עולי מצרים או עולי בבל, וזאת על פי הפסוק בויקרא (יט, כג):
(כד) וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה':
(כה) וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:


וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:


== '''א. פתיחה- דעות התנאים בענין קיום המצוות בחוץ לארץ''' ==
== '''א. פתיחה- דעות התנאים בענין קיום המצוות בחוץ לארץ''' ==


 
ראשית, יש להתבונן בהגדרות הכלליות שקבעו חכמים לענין כלל המצות התלויות בארץ. כך אמרו חכמים במשנה (קידושין לו, ב): כל מצוה שהיא תלויה בארץ - אינה נוהגת אלא בארץ, ושאינה תלויה בארץ - נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ, חוץ מן הערלה וכלאים; רבי אליעזר אומר: אף החדש.  
סוגיה זו עוסקת בתלות של איסור ערלה בארץ ישראל, ובגדרי ארץ ישראל לענין מצוה זו. ראשית, יש להתבונן בהגדרות הכלליות שקבעו חכמים לענין כלל המצות התלויות בארץ. כך אמרו חכמים במשנה (קידושין לו, ב): כל מצוה שהיא תלויה בארץ - אינה נוהגת אלא בארץ, ושאינה תלויה בארץ - נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ, חוץ מן הערלה וכלאים; רבי אליעזר אומר: אף החדש.  
כהקדמה בהירה לענין, אזכיר את תמצית דברי הגמרא על המשנה בקידושין הנ"ל המבארת את דעות התנאים ותולה את מחלוקותיהם בדרשות הלשוניות של הפסוקים. הגמרא מוכיחה שהתנא קמא של משנתנו הוא רבי ישמעאל והוא סובר שאיסור חדש נוהג דוקא בארץ, ורבי אליעזר חולק עליו ומחמיר גם בחו"ל . המחלוקת תלויה בפירוש הביטוי בתורה "מושבותיכם"- האם הוא בא לרבות כל מקום בעולם, או שמא כל מקום שנאמרו בו שני הביטויים: "ביאה" ו"מושב", אינו אלא בארץ ודוקא לאחר ירושתה וישיבתה, וזו האחרונה היא דעת רבי ישמעאל במשנתנו.  
כהקדמה בהירה לענין, אזכיר את תמצית דברי הגמרא על המשנה בקידושין הנ"ל המבארת את דעות התנאים ותולה את מחלוקותיהם בדרשות הלשוניות של הפסוקים. הגמרא מוכיחה שהתנא קמא של משנתנו הוא רבי ישמעאל והוא סובר שאיסור חדש נוהג דוקא בארץ, ורבי אליעזר חולק עליו ומחמיר גם בחו"ל . המחלוקת תלויה בפירוש הביטוי בתורה "מושבותיכם"- האם הוא בא לרבות כל מקום בעולם, או שמא כל מקום שנאמרו בו שני הביטויים: "ביאה" ו"מושב", אינו אלא בארץ ודוקא לאחר ירושתה וישיבתה, וזו האחרונה היא דעת רבי ישמעאל במשנתנו.  
אולם אביי אמר שיש מחלוקת בין התנאים בשם רבי ישמעאל, ויש תנא אחר מבית מדרשו של רבי ישמעאל שסובר שלא צריך גם לשון "ביאה" וגם לשון "מושב", אלא "ביאה" בלבד מלמדת על כך שאותה מצוה היא דוקא לאחר ירושה וישיבה  (ולמד זאת ממלך וממצות בכורים שכתובה בהן ביאה לארץ, ומפורש בהן אף הצורך בירושה וישיבה). לדעת רבי ישמעאל נשאלת השאלה: ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור, למה לי? ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ.
אולם אביי אמר שיש מחלוקת בין התנאים בשם רבי ישמעאל, ויש תנא אחר מבית מדרשו של רבי ישמעאל שסובר שלא צריך גם לשון "ביאה" וגם לשון "מושב", אלא "ביאה" בלבד מלמדת על כך שאותה מצוה היא דוקא לאחר ירושה וישיבה  (ולמד זאת ממלך וממצות בכורים שכתובה בהן ביאה לארץ, ומפורש בהן אף הצורך בירושה וישיבה). לדעת רבי ישמעאל נשאלת השאלה: ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור, למה לי? ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ.
שורה 145: שורה 143:


אמנם, אף אם נגדיר שהחיוב בזמן הזה בארץ ישראל הוא מן התורה, כדעת רוב הפוסקים, יש להגדיר מהם הגבולות הקובעים את ארץ ישראל, באשר ידוע כי יש חילוק הלכתי משמעותי במצוות התלויות בארץ בין הגבולות של עולי בבל מצרים, והגבולות הקבועים של התורה. הראנו כי לדעת כמה פוסקים גבול עולי מצרים הוא הקובע, ולדעת החזון איש נראה שהתלות היא בקביעת הגבולות שעל פי התורה, וכן נראה מדברי הרב ישראלי. יש לכך השלכה משמעותית לענין מצות ערלה מפני שההלכה היא שבחו"ל (בכל הזמנים) ספק ערלה מותר וכן יש קולות נוספות בערלת חו"ל על פני ערלת ארץ ישראל.
אמנם, אף אם נגדיר שהחיוב בזמן הזה בארץ ישראל הוא מן התורה, כדעת רוב הפוסקים, יש להגדיר מהם הגבולות הקובעים את ארץ ישראל, באשר ידוע כי יש חילוק הלכתי משמעותי במצוות התלויות בארץ בין הגבולות של עולי בבל מצרים, והגבולות הקבועים של התורה. הראנו כי לדעת כמה פוסקים גבול עולי מצרים הוא הקובע, ולדעת החזון איש נראה שהתלות היא בקביעת הגבולות שעל פי התורה, וכן נראה מדברי הרב ישראלי. יש לכך השלכה משמעותית לענין מצות ערלה מפני שההלכה היא שבחו"ל (בכל הזמנים) ספק ערלה מותר וכן יש קולות נוספות בערלת חו"ל על פני ערלת ארץ ישראל.
[[קטגוריה: ארץ ישראל]]
[[קטגוריה: ערלה]]
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/ספק_ערלה_בארץ_ישראל_בזמן_הזה"