הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==סמיכות לברכה קצרה== | ==סמיכות לברכה קצרה== | ||
נחלקו הראשונים האם ברכה קצרה, דהיינו שאיו בה חתימה, פוטרת את הברכה הסמוכה לה מהצורך בפתיחה; ובמידה מסויימת הדבר תלוי בהבנת האופן שבו מועילה הסמיכות, כמפורט לעיל. | נחלקו הראשונים האם ברכה קצרה, דהיינו שאיו בה חתימה, פוטרת את הברכה הסמוכה לה מהצורך בפתיחה; ובמידה מסויימת הדבר תלוי בהבנת האופן שבו מועילה הסמיכות, כמפורט לעיל. | ||
===הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה=== | ===הסוברים שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה=== | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
בטעם הדבר ניתן לומר, שברכה ארוכה היא בעלת תבנית שלימה של ברכה, הכוללת פתיחה וחתימה, ולפיכך יש לה חשיבות ברמה כזו שתאפשר לה לפטור ברכה אחרת; אך בברכה קצרה אין חשיבות זו, ופתיחתה אינה מועילה אלא לה עצמה. <BR/> | בטעם הדבר ניתן לומר, שברכה ארוכה היא בעלת תבנית שלימה של ברכה, הכוללת פתיחה וחתימה, ולפיכך יש לה חשיבות ברמה כזו שתאפשר לה לפטור ברכה אחרת; אך בברכה קצרה אין חשיבות זו, ופתיחתה אינה מועילה אלא לה עצמה. <BR/> | ||
ניתן גם להסביר זאת בכך שפתיחה של ברכה קצרה אינה יכולה להועיל לברכה שאחריה, מחמת שהיא נצרכת לברכה של עצמה. אך בברכה ארוכה, לגבי הברכה הראשונה עצמה די בחתימתה כדי לשוות לה שם 'ברכה', וממילא אפשר לראות את הפתיחה לא כבלעדית לברכה הראשונה, אלא ככותרת פתיחה כללית לכל סדר הברכות, כולל הברכה הראשונה, כשלכל אחת מהן חתימה משלה. | ניתן גם להסביר זאת בכך שפתיחה של ברכה קצרה אינה יכולה להועיל לברכה שאחריה, מחמת שהיא נצרכת לברכה של עצמה. אך בברכה ארוכה, לגבי הברכה הראשונה עצמה די בחתימתה כדי לשוות לה שם 'ברכה', וממילא אפשר לראות את הפתיחה לא כבלעדית לברכה הראשונה, אלא ככותרת פתיחה כללית לכל סדר הברכות, כולל הברכה הראשונה, כשלכל אחת מהן חתימה משלה. | ||
====שיטת הרמ"ה==== | ====שיטת הרמ"ה==== | ||
'''תלמידי רבינו יונה''' כתבו בשם '''הרמ"ה''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90/%D7%93%D7%A3_%D7%97 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה ואע"ג)] שברכה קצרה אינה פוטרת את זו שלאחריה מהצורך בפתיחה, מחמת שלברכה הקצרה אין חתימה – והרי, כמובא לעיל, לשיטתו ברכה הסמוכה לחברתה פטורה מפתיחה רק מחמת שחתימת הברכה הראשונה נחשבת כפתיחה עבור הברכה השנייה. | '''תלמידי רבינו יונה''' כתבו בשם '''הרמ"ה''' (מובא [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90/%D7%93%D7%A3_%D7%97 בשיטמ"ק כתובות ח א ד"ה ואע"ג)] שברכה קצרה אינה פוטרת את זו שלאחריה מהצורך בפתיחה, מחמת שלברכה הקצרה אין חתימה – והרי, כמובא לעיל, לשיטתו ברכה הסמוכה לחברתה פטורה מפתיחה רק מחמת שחתימת הברכה הראשונה נחשבת כפתיחה עבור הברכה השנייה. | ||
====שיטת רבנו תם==== | ====שיטת רבנו תם==== | ||
| שורה 42: | שורה 39: | ||
כך מוכח לכאורה מדברי '''התלמוד הירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%94 (ברכות א ה)], שמקשה מדוע ברכות הקידוש וההבדלה פותחות בברוך אע"פ שסמוכות לברכת 'בורא פרי הגפן', ומדוע ברכת 'אשר גאלנו' בליל הסדר פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל - ואם כן מוכח מדבריו שגם ברכות קצרות ללא חתימה, כמו ברכות הנהנין וברכות המצוות, פוטרות את הברכה שלאחריהן מפתיחה. בספר '''העיטור''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 (שער ב, ברכת חתנים סד)] מביא שאכן '''ר"י מיגש''' הקשה מדברי הירושלמי הללו על '''רב האי גאון''' הסובר שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, ובעל העיטור עצמו תירץ – על פי הבנתו בסוגיית הירושלמי - שאכן הבנה זו היתה נכונה לאורך המהלך בירושלמי, אך נדחית למסקנה. | כך מוכח לכאורה מדברי '''התלמוד הירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%94 (ברכות א ה)], שמקשה מדוע ברכות הקידוש וההבדלה פותחות בברוך אע"פ שסמוכות לברכת 'בורא פרי הגפן', ומדוע ברכת 'אשר גאלנו' בליל הסדר פותחת בברוך אע"פ שסמוכה לברכה הראשונה על ההלל - ואם כן מוכח מדבריו שגם ברכות קצרות ללא חתימה, כמו ברכות הנהנין וברכות המצוות, פוטרות את הברכה שלאחריהן מפתיחה. בספר '''העיטור''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=143 (שער ב, ברכת חתנים סד)] מביא שאכן '''ר"י מיגש''' הקשה מדברי הירושלמי הללו על '''רב האי גאון''' הסובר שברכה קצרה אינה פוטרת חברתה, ובעל העיטור עצמו תירץ – על פי הבנתו בסוגיית הירושלמי - שאכן הבנה זו היתה נכונה לאורך המהלך בירושלמי, אך נדחית למסקנה. | ||
==האם נצרך קשר מהותי בין הברכות== | ==האם נצרך קשר מהותי בין הברכות== | ||