הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עורך תורני (שיחה | תרומות) |
עורך תורני (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
"שואלין ודורשין בהלכות החג" הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. | "שואלין ודורשין בהלכות החג" הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. | ||
==יסוד הדין והגדרתו== | ==יסוד הדין והגדרתו== | ||
תקנת הדין הוא מן התורה, כפי שמתואר בפסוקים (ט, ב-ו) "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא". | |||
ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר | ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר שמפסוקים אלו לומדים את דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב"ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'". וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל"ב.): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". | ||
עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), "ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו"ט האחרון של חג, עיו"ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר"ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה"כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…" | עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), "ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו"ט האחרון של חג, עיו"ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר"ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה"כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…" | ||