הבדלים בין גרסאות בדף "אכילת מצה בערב פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===שיטת בה"ג=== | ===שיטת בה"ג=== | ||
בה"ג (סי' יא, הל' פסח פרק כל שעה עמ' קעג) הביא את ההלכה בלשון זו: "ואסיר למיכל מצה מבעוד יום מקמי דליקדיש ואומר הגדה והלל, שנאמר (שמות יב יח): 'בערב תאכלו מצות', כדי שיהא חביב עליו, משל לארוס שבא על ארוסתו בבית חמיו"; דבריו הובאו גם בהלכות רי"ץ גיאת (הל' פסחים עמ' שיג). בדבריו הקצרים מתחדשות מספר נקודות: | בה"ג (סי' יא, הל' פסח פרק כל שעה עמ' קעג) הביא את ההלכה בלשון זו: "ואסיר למיכל מצה מבעוד יום מקמי דליקדיש ואומר הגדה והלל, שנאמר (שמות יב יח): 'בערב תאכלו מצות', כדי שיהא חביב עליו, משל לארוס שבא על ארוסתו בבית חמיו"; דבריו הובאו גם בהלכות רי"ץ גיאת (הל' פסחים עמ' שיג). בדבריו הקצרים מתחדשות מספר נקודות: | ||
*הכרחי להקדים למצה גם קידוש והגדה והלל (היינו חציו הראשון). | |||
*הפסוק שהביא כמקור לאיסור – "בערב תאכלו מצות", שממנו משמע: דווקא בערב ולא לפני כן. | |||
*טעם האיסור הוא "כדי שיהא חביב עליו". | |||
*הגדרת הדימוי שבירושלמי כ"משל", כלומר שיסודות הדינים אינם שווים, ואין זה אלא דימוי בעלמא. | |||
הפסוק שהביא בה"ג מובא גם בדברי הרוקח (הלכות פסח סי' רפ) כמקור לאיסור זה, וכתב על כך הפרי חדש (או"ח תעא ב) שלכאורה משמע שלדעתו האיסור הוא מן התורה – אולם מעיר כי זה לא ייתכן, שהרי פסוק זה נדרש בתלמוד באופן אחר, ואף הירושלמי הנ"ל לא הזכירו, וכן הרמב"ם (יובא להלן) כתב שהאיסור הוא מדברי חכמים; וניתן להוסיף על כך, שהרי הירושלמי תלה איסור זה באיסור ארוסה שהוא לרוב הדעות מדרבנן, ואם כן לא ייתכן שאיסור המצה הוא מן התורה. מחמת כל זאת מסיק הפרי חדש שפסוק זה אינו אלא אסמכתא שחידש הרוקח מדעתו; אלא שיש להעיר כי בה"ג הוא שחידש זאת, והוא מקור דברי הרוקח. אך בית ישחק (על הרמב"ם, הל' חמץ ומצה ו יב) מבין בדעת הרוקח כי במצה שנעשתה לשם מצוה משבע שעות ומחצה בערב הפסח ישנו איסור תורה, ובמצה אחרת ישנו איסור דרבנן. | הפסוק שהביא בה"ג מובא גם בדברי הרוקח (הלכות פסח סי' רפ) כמקור לאיסור זה, וכתב על כך הפרי חדש (או"ח תעא ב) שלכאורה משמע שלדעתו האיסור הוא מן התורה – אולם מעיר כי זה לא ייתכן, שהרי פסוק זה נדרש בתלמוד באופן אחר, ואף הירושלמי הנ"ל לא הזכירו, וכן הרמב"ם (יובא להלן) כתב שהאיסור הוא מדברי חכמים; וניתן להוסיף על כך, שהרי הירושלמי תלה איסור זה באיסור ארוסה שהוא לרוב הדעות מדרבנן, ואם כן לא ייתכן שאיסור המצה הוא מן התורה. מחמת כל זאת מסיק הפרי חדש שפסוק זה אינו אלא אסמכתא שחידש הרוקח מדעתו; אלא שיש להעיר כי בה"ג הוא שחידש זאת, והוא מקור דברי הרוקח. אך בית ישחק (על הרמב"ם, הל' חמץ ומצה ו יב) מבין בדעת הרוקח כי במצה שנעשתה לשם מצוה משבע שעות ומחצה בערב הפסח ישנו איסור תורה, ובמצה אחרת ישנו איסור דרבנן. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בספר אהל מועד (שער הפסח דרך ד) מעיד על המנהג בזמנו: "והכל מחמירין שלא לאכול מצה בכל היום", ותומך בו: "וגם מהירושלמי נראה שכל יום י"ד בכלל האיסור". <BR/> | בספר אהל מועד (שער הפסח דרך ד) מעיד על המנהג בזמנו: "והכל מחמירין שלא לאכול מצה בכל היום", ותומך בו: "וגם מהירושלמי נראה שכל יום י"ד בכלל האיסור". <BR/> | ||
לכאורה קשה מה הסברה להתיר בלילה ולאסור כל היום, הרי אם האיסור תלוי בתחילת זמן הביעור – הרי הביעור מתחיל מהבדיקה שבלילה, ואם הוא תלוי באיסור החמץ – הרי אינו מתחילת היום. ניתן להסביר זאת בכמה אופנים: | לכאורה קשה מה הסברה להתיר בלילה ולאסור כל היום, הרי אם האיסור תלוי בתחילת זמן הביעור – הרי הביעור מתחיל מהבדיקה שבלילה, ואם הוא תלוי באיסור החמץ – הרי אינו מתחילת היום. ניתן להסביר זאת בכמה אופנים: | ||
*התשב"ץ כתב שדעה זו מתבססת על הדעה שמכשירה שנשחט בבוקר יום י"ד, ומאחר וזהו זמן קרבן הפסח קיים בן איסור "לא תשחט על חמץ דם זבחי", ולפיכך נאסרת המצה. | |||
*בשו"ת רב פעלים (ג או"ח כז) כתב "דסבירא להו לא חשיב סמוך אלא שיעור עונה אחת שהוא יום או לילה", אבל לפני כן כבר אינו סמוך לזמן המצוה. | |||
*באופן דומה ניתן לומר, שהסברה של שיטה זו היא שערב הפסח הוא היום שבו המצה נאכלת בלילה, ולכן כל היום שלפניו מוגדר כ'לפני זמן מצוותו' ונאסרה בו המצה; אולם ליל י"ד שייך ליום שלפני כן, שהרי לפי סדר העולם הלילה הולך אחר היום, ואינו נראה ומוגדר כ'לפני זמן מצוותו'. | |||
==שבע ברכות המצה== | ==שבע ברכות המצה== | ||