הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (תקלדה) |
|||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
אמנם במכשיל גוי כשהגוי שוגג, אין בזה לפנ"ע כיוון שאין לגוי איסור כשעובר בשוגג ('''רמב"ם''' מלכים י). כ"כ '''מנחת חינוך''' (רלב ג בקומץ מנחה). ולפי זה, אם יש לפנ"ע בהכשלת גוי, ראו להלן, מוכח שיש לפנ"ע כשהנכשל מזיד. כעין זה גם באיסור דרבנן כשהנכשל שוגג, לדעות שאין איסור בדרבנן אם הוא שוגג, ראו להלן, גם כמובן שאין איסור לפנ"ע. | אמנם במכשיל גוי כשהגוי שוגג, אין בזה לפנ"ע כיוון שאין לגוי איסור כשעובר בשוגג ('''רמב"ם''' מלכים י). כ"כ '''מנחת חינוך''' (רלב ג בקומץ מנחה). ולפי זה, אם יש לפנ"ע בהכשלת גוי, ראו להלן, מוכח שיש לפנ"ע כשהנכשל מזיד. כעין זה גם באיסור דרבנן כשהנכשל שוגג, לדעות שאין איסור בדרבנן אם הוא שוגג, ראו להלן, גם כמובן שאין איסור לפנ"ע. | ||
=== | ===כשהמכשיל אינו מצווה בזה=== | ||
כשהמכשיל לא מצווה והנכשל כן, כתב ה'''פרי חדש''' (יו"ד סב סק"ג) מספר '''אמונת שמואל''' (יד), שלא עובר, וכך כתב גם '''מהר"י אסאד''' (ב'''שו"ת יהודא יעלה''' או"ח ד). וב'''שו"ת אחיעזר''' (ג פא ז) אומר שחילוק זה שייך רק בנכשל מזיד, אך בנכשל שוגג לא שייך, דלא גרע ממשיא עצה שאינה הוגנת. | |||
וב'''מנחת חינוך''' (רלב), ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות ט טז), מקשים מ{{ויקיטקסט|חגיגה_יג_א#תוספות|תוס' בחגיגה י"ג}}, שם מבואר שישראל המלמד תורה לעכו"ם עובר בלפנ"ע (אף שלישראל ודאי שרי ללמוד תורה), וכך גם הקשה משם בספר '''שושנת העמקים''' לפמ"ג (סי' י'), ומקשים עוד מ{{ויקיטקסט|בבא_מציעא_י_ב#תוספות|תוס' ב"מ י:}} (שישראל המקדש גרושה לכהן עובר בלפנ"ע), ובמנח"ח מביא (וכ"כ ב'''שו"ת בית הלוי''' ח"א יג) שיש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, כגון אם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש או מלמד תורה, שם אסור אף כשאינו בר חיובא, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין לפנ"ע כשהוא לא מצווה. וכ"כ גם ב'''שו"ת טוב טעם ודעת''' (ג ב לב). (וראו '''מנחת אשר''' (ויקרא לט ו) מה שתמה). | |||
ב'איסור | |||
וב'''גמ'''' (חולין לג) לכאורה רואים שיש איסור, כי כתוב שאסור לזמן נכרי על בני מעיים אף שישראל לא מצווה על זה, אמנם ב'''שו"ת אגרות משה''' (יו"ד ח"א ג) כתב דשאני התם שאת איסור אבר מן החי יש גם לישראל, אלא שבמקרה זה של בני מעיים לגוי זה נכלל באיסור ולישראל לא. ויש לדון עוד, ומ"מ גם ב'''שו"ת טוטו"ד''' (ג ב לב) כתב כן, ושם כתב גם על חגיגה י"ג ששייך איסור בישראל כבגוי כשמלמד לבתו תורה, וכן על ב"מ י: תירץ ששייך איסור בישראל כבכהן בשאר חייבי לאווין, א"נ דחשיב בר חיובא כיוון שמצווה על קידוש הכהן משום "וקדשתו". | |||
ולכאורה מהברייתא "המושיט כוס יין לנזיר" שעובר בלפני עיוור, לכאורה מוכח שעובר בלפנ"ע גם כשאינו ב"ח, כי הרי המושיט אינו נזיר. וב'''פמ"ג''' בפתיחה כוללת (ה ד) כתב על זה: "ומיהו י"ל, כל ששייך בזה איסורא כמו נזיר אילו היה נזיר, וי"ל דווקא באותו עניין ממש והבן". | |||
וראו עוד בענין זה ב'''שדי חמד''' (ו כו טו), '''פליתי''' (כז סק"ב), ו'''מנחת אשר''' (ויקרא לח ב). | |||
=="חד עברא דנהרא"== | =="חד עברא דנהרא"== | ||