הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 201: | שורה 201: | ||
יש להוסיף התוספת שבת סובר כמו הרשב"א שלא מחלק בין שבת לבין גיטין כלל. | יש להוסיף התוספת שבת סובר כמו הרשב"א שלא מחלק בין שבת לבין גיטין כלל. | ||
===דין חק תוכות לעניין קדושת שם הויה=== | ===דין חק תוכות לעניין קדושת שם הויה=== | ||
'''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=20&format=pdf גיטין דף כ עמוד א]) כתוב שעשאו על כיפה ואנדוכתרי, זה פסול. '''רש"י''' מסביר שהבעיה היא שזה לא מחובר טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44346&st=&pgnum=373 | '''בגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=20&format=pdf גיטין דף כ עמוד א]) כתוב שעשאו על כיפה ואנדוכתרי, זה פסול. '''רש"י''' מסביר שהבעיה היא שזה לא מחובר טוב. '''המגן אברהם''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44346&st=&pgnum=373 יו"ד סימן ש"מ ס"ק י]) מסיק מכך שאין בעיה בזה מצד עצמו ושזה נחשב לכתיבה אלא כל הבעיה היא שזה לא מחובר טוב. '''הט"ז''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44266&st=&pgnum=462 ביורה דעה סימן רעא ס"ק ח] ואו"ח סימן מה ס"ק ב) לעומת זאת חולק וסובר שאין זה כתב ובכל זאת אסור [[מחיקת השם|למחוק]] את זה. '''התורת גיטין''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8572&st=&pgnum=186 דף כ עמוד א בד"ה גמ' הא דחק תוכות]) מסיק מדברי הט"ז שבאמת חלה הקדושה בלי קשר לשאלה האם זה כתב או לא. | ||
כמו כן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40454&st=&pgnum=98 | כמו כן, '''הנשמת אדם''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40454&st=&pgnum=98 הלכות שבת כלל לז ד"ה כתב המגן אברהם]) כותב שגם בלי שזה ייחשב לכתב באמת אסור להיכנס עם כתב של שם ה' מאותיות מכסף לבית הכסא (ונראה לומר שגם יהיה אסור [[מחיקת השם|למחוק]]) כי סוף סוף נראה שמבזה את שם ה'. | ||
=== דין חק ירכות בכתובת קעקע === | === דין חק ירכות בכתובת קעקע === | ||
כתוב '''בנשמת אדם''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40454&st=&pgnum=97 הלכות שבת כלל לז סימן ב]) שאדם החוקק צורת אותיות בבשרו אכן חייב לכו"ע משום כותב, וכן כתבו '''המנחת חינוך''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53240&st=&pgnum=516&hilite= במוסך השבת הלכות כתיבה]) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54868&st=%D7%90%D7%93%D7%9D+&pgnum=61 | כתוב '''בנשמת אדם''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40454&st=&pgnum=97 הלכות שבת כלל לז סימן ב]) שאדם החוקק צורת אותיות בבשרו אכן חייב לכו"ע משום כותב, וכן כתבו '''המנחת חינוך''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53240&st=&pgnum=516&hilite= במוסך השבת הלכות כתיבה]) '''וההרחב דעת''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54868&st=%D7%90%D7%93%D7%9D+&pgnum=61 על מלאכת כותב עמ' סא]) '''והיסודי ישרון''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4174&st=&pgnum=56 ח"ה עמ' נו]), ואין צורך דווקא בדיו כפי שמשתמע מ'''המשנה''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=25&daf=20&format=pdf מכות כא ע"א]). אך '''המשנת אברהם''' ([https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?171762&$201804091217248 על הסמ"ג]) חולק על זה וסובר שזה לא נחשב "קעקע" ולכן פטור במקרה כזה וכן כתב '''שיח השדה''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&st=&pgnum=65שיח ח"ב עמ' סו]). | ||
=== דין השי"ן שעל גבי הבית של התפילין של ראש=== | === דין השי"ן שעל גבי הבית של התפילין של ראש=== | ||
ה'''בית יוסף''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42557&st=&pgnum=27 או"ח בסימן לב ד"ה "ומה שכתב רבינו ובעודו"]) כותב שהבשי"ן עם הארבע ראשים על התפילין הדגש היא על החריצים השקועים בין הראשים כך שיוצא שי"ן שקועה פנימה בצד אחד ובצד השני יש שי"ן בולטת. השי"ן השקועה היא כנגד לוחות הברית שהיו שקועים פנימה. הצד הבולט זה כנגד ספר התורה שהוא בולט החוצה. אך הסבר זה הוא לכאורה קשה, הרי לפי זה זה חק תוכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40382&st=&pgnum=29 | ה'''בית יוסף''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42557&st=&pgnum=27 או"ח בסימן לב ד"ה "ומה שכתב רבינו ובעודו"]) כותב שהבשי"ן עם הארבע ראשים על התפילין הדגש היא על החריצים השקועים בין הראשים כך שיוצא שי"ן שקועה פנימה בצד אחד ובצד השני יש שי"ן בולטת. השי"ן השקועה היא כנגד לוחות הברית שהיו שקועים פנימה. הצד הבולט זה כנגד ספר התורה שהוא בולט החוצה. אך הסבר זה הוא לכאורה קשה, הרי לפי זה זה חק תוכות. '''הב"ח''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40382&st=&pgnum=29 או"ח סימן ל"ב סמ"א ד"ה "ובעודו לח"]) מסביר שלא באמת צריך שהכתב יהיה כתב אשורי שהרי גם החריצים אינם מחוברים זה לזה, אז לא נוצר באמת שי"ן. הב"ח מסביר שכמו שלא צריך שהדל"ת שנעשה בקשר יהיה באמת כמו דל"ת בכתיבה אשורית כך גם בשי"ן החרוט פנימה. | ||
[http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B-%D7%97%D7%A7-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A3-%D7%92%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C | '''הרב קאהן בשם הגרי"ד סולוביצ'יק''' ([http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B-%D7%97%D7%A7-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A3-%D7%92%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C במאמרו בבית המדרש הוירטואלי חק תוכות ומוקף גויל]) כותב שכן צריך שתהיה כאות ממש, שלא כמו ה'''בית מאיר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36279&st=&pgnum=175 אבה"ע בסימן קכה ס"ח]) שאמר שזה לא נחשב אות בכלל בחק תוכות. הוא מסביר שבחק תוכות חסר במעשה הכתיבה, לכן בגט שצריך מעשה כתיבה דווקא זה פסול, לעומת תפילין שלא נדרש זאת. אך הוא מעיר שדווקא רש"י דורש גם מעשה כתיבה בתפילין שכותב רש"י שם שקומט ג' קמטים כמין שי"ן, כלומר נדרש לעשות פעולה על הירכות של האות. | ||
השאלה שעולה היא מדוע בשי"ן של התפילין זה נחשב לכתב אם זה חק תוכות כפי שהסברנו לעיל. לא ניתן לתרץ שרק צריך כתב ולא מעשה כתיבה כפי שהרב קאהן הסביר, כי לפי הסבר זה אין זה נחשב לכתב בכלל. | השאלה שעולה היא מדוע בשי"ן של התפילין זה נחשב לכתב אם זה חק תוכות כפי שהסברנו לעיל. לא ניתן לתרץ שרק צריך כתב ולא מעשה כתיבה כפי שהרב קאהן הסביר, כי לפי הסבר זה אין זה נחשב לכתב בכלל. | ||
| שורה 220: | שורה 220: | ||
בנוסף ניתן בכלל לדחות את ההנחה שזה צריך להיות תחת גדר כתב. הנחה זו איננה בהכרח מובנת מאליה כפי שכתוב בב"ח המובא לעיל לעיל וכן '''רבי עקיבא איגר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=19&hilite= בתשובותיו ח"א סי"א]) משווה זאת לדברים אחרים כמו שופר. הדמיה זו מורה שהוא לא רואה כתב רגיל. | בנוסף ניתן בכלל לדחות את ההנחה שזה צריך להיות תחת גדר כתב. הנחה זו איננה בהכרח מובנת מאליה כפי שכתוב בב"ח המובא לעיל לעיל וכן '''רבי עקיבא איגר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=19&hilite= בתשובותיו ח"א סי"א]) משווה זאת לדברים אחרים כמו שופר. הדמיה זו מורה שהוא לא רואה כתב רגיל. | ||
שאלה זו תלויה, בחלקה במחלוקת רש"י ותוספות ביחס למעמד האותיות שבקשרים. לדעת רש"י מצטרפת השי"ן עם קשר הדל"ת שבתפילין של ראש ועם קשר היו"ד שבשל יד לשם ש-די, ואם כן ודאי יש לה דין כתב, ואילו לדעת תוספות, שקשרי הדל"ת והיו"ד אינם הלכה למשה מסיני, יש מקום להסתפק אם השי"ן שבתפילין של ראש נחשבת באמת לכתב. ומדברי '''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=28b&format=pdf | שאלה זו תלויה, בחלקה במחלוקת רש"י ותוספות ביחס למעמד האותיות שבקשרים. לדעת רש"י מצטרפת השי"ן עם קשר הדל"ת שבתפילין של ראש ועם קשר היו"ד שבשל יד לשם ש-די, ואם כן ודאי יש לה דין כתב, ואילו לדעת תוספות, שקשרי הדל"ת והיו"ד אינם הלכה למשה מסיני, יש מקום להסתפק אם השי"ן שבתפילין של ראש נחשבת באמת לכתב. ומדברי '''הגמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=28b&format=pdf שבת כח ע"ב]) שדין "למען תהיה תורת ה' בפיך" מתייחס לשי"ן משמע שפיר שיש לשי"ן דין כתב ודין תורת ה'. | ||
<references /> | <references /> | ||