הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42072&st=&pgnum=156  בדברים כד א] כתוב לגבי כתיבת גט "'''''וכתב''''' לה ספר כריתות ונתן בידה...". כלומר, יש צורך שזה ייחשב כתב ושיצירת האותיות תיחשב מעשה כתיבה.   

בשבת האיסור לכתוב נובע מסמיכות הפרשיות של בניית המשכן ואיסור חילול שבת ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=175&hilite=  שמות פרק לא]), ומלאכת כתיבה נמנית בין הל"ט מלאכות שנעשו בבניית המשכן. מלאכות אלו בתורה כונו "מלאכת מחשבת" ומשם למדנו שגם לגבי שבת יש צורך שזה ייחשב מלאכת מחשבת (לקולא או לחומרא).  

# ייתכן שהלשון ביחס לציץ ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=168  שמות כח לו])  "ופתחת עליו"  מורה שצריך לעשות ממש מעשה חריטה.

# כתוב בפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=168  שמות כח לו]) "קדש לה' ", שזה כאזכרה, ועל מנת לקדש את השם, יש צורך במעשה כתיבה.  

העניין עולה גם כן לגבי כתיבת ספר תורה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=427  דברים לא יט]): "ועתה '''''כתבו''''' לכם את השירה הזאת", שהספר תורה צריך להיכתב ע"פ גדרי כתיבה. בתפילין יש גם כן צורך שהפרשיות ייכתבו כהוגן. במזוזות ישנו פסוק המורה על כך ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=372  דברים ו ט]) "'''''וכתבתם''''' על מזוזות ביתך ובשעריך". כלומר, יש צורך בסת"ם במעשה כתיבה.  

כמו כן, יש את איסור מחיקת השמות הקדושים הנלמד מהפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=384  דברים יב ג]) "לא תעשון כן לה' אלֹוהיכם" שנסמך לאמור על עבודה זרה "ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא". לכאורה גם פה, על מנת שזה ייחשב שם השם יש צורך שזה ייחשב קודם כל כתב.  

לוחות הברית גם כן נחשבים לכתב, בשל הפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=177  שמות לב טז]) "והלוחות כתובים... מכתב מכתב אלקים".