הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(סיכום כתב על גבי כתב) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
! רב אחא בר יעקב | ! רב אחא בר יעקב | ||
|- | |- | ||
! חכמים | |||
| חידוש פיזי-ממשי | | חידוש פיזי-ממשי | ||
| חידוש מהותי-רוחני | | חידוש מהותי-רוחני | ||
|- | |- | ||
! רבי יהודה | |||
| לא צריך שום חידוש אלא רק פעולה | | לא צריך שום חידוש אלא רק פעולה | ||
| לא צריך שום חידוש אלא רק פעולה | | לא צריך שום חידוש אלא רק פעולה | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
! רב אחא בר יעקב | ! רב אחא בר יעקב | ||
|- | |- | ||
! חכמים | |||
| חידוש פיזי-ממשי | | חידוש פיזי-ממשי | ||
| חידוש מהותי-רוחני | | חידוש מהותי-רוחני | ||
|- | |- | ||
! רבי יהודה | |||
| חידוש מהותי-רוחני | | חידוש מהותי-רוחני | ||
| חידוש מהותי-רוחני | | חידוש מהותי-רוחני | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
המהרש"א מקשה על על שיטת התוספות שלפי הסבר זה יוצא שתשובת רבי יוחנן לריש לקיש שדיו על גבי סיקרא לא מועיל עבור חתימות העדים היא אך ורק בשיטת חכמים אליבא דרב חסדא שסוברים שצריך חידוש פיזי. ושמה רבי יוחנן מסתפק האם דיו על גבי סיקרא זה מספיק חידוש פיזי על מנת שזה ייחשב כתב או לא. השאלה שם שבה הסתפק רבי יוחנן היא האם רק שחור על גבי לבן נחשב חידוש פיזי או שגם דיו על גבי סיקרא שזה פחות חידוש פיזי, האם גם שם סוברים חכמים שזה נחשב חידוש. | המהרש"א מקשה על על שיטת התוספות שלפי הסבר זה יוצא שתשובת רבי יוחנן לריש לקיש שדיו על גבי סיקרא לא מועיל עבור חתימות העדים היא אך ורק בשיטת חכמים אליבא דרב חסדא שסוברים שצריך חידוש פיזי. ושמה רבי יוחנן מסתפק האם דיו על גבי סיקרא זה מספיק חידוש פיזי על מנת שזה ייחשב כתב או לא. השאלה שם שבה הסתפק רבי יוחנן היא האם רק שחור על גבי לבן נחשב חידוש פיזי או שגם דיו על גבי סיקרא שזה פחות חידוש פיזי, האם גם שם סוברים חכמים שזה נחשב חידוש. | ||
[https://www.sefaria.org.il/Maharam_Shif_on_Gittin.19a?lang=he| המהר"ם שיף] מקשה על כך שהרי התוספות ניסו להעמיד את הגמרא בדף י"ט אליבא דכולי עלמא, ועכשיו על פי הסבר המהרש"א שזה רק כחכמים אליבא דרב חסדא, זה לא עונה על קושית התוספות. המהר"ם שיף והתורת גיטין מתרץ שיש להבחין בין כתיבה לחתימה. זאת מפני | [https://www.sefaria.org.il/Maharam_Shif_on_Gittin.19a?lang=he| המהר"ם שיף] מקשה על כך שהרי התוספות ניסו להעמיד את הגמרא בדף י"ט אליבא דכולי עלמא, ועכשיו על פי הסבר המהרש"א שזה רק כחכמים אליבא דרב חסדא, זה לא עונה על קושית התוספות. המהר"ם שיף והתורת גיטין מתרץ שיש להבחין בין כתיבה לחתימה. זאת מפני שכשכותבים כתב על גבי הכתב הכתב העיקרי הוא התחתון. כשאדם עובר עליו עוד פעם עם קולמוס על מנת לקדשו הוא בסה"כ מתקן את הכתב התחתון שכבר קיים ומחיל בו "לשמה". בעצם נוצר מצב שהדיו העליון איננו משמעותי והוא רק מתחלחל לתוך הכתב התחתון. כתוצאה מתהליך זו, הכתב העליון לא נחשב כתב בפני עצמו. לכן, כשהעדים עוברים עם קולמוס על גבי כתב תחתון הם אינם באמת כותבים אלא רק מתקנים כתב שכבר קיים, שאז אדם שאיננו בר עדות (כקטן או שהוא מינה דווקא את העדים כעדים ולא מישהו אחר), כותב את הכתב התחתון. לכן, יוצא שהעדים אינם חותמים בכלל וממילא החתימות פסולות שדרוש שהעדים יהיו אלה שיחתמו בפועל. | ||
הרב ליכטנשטיין<ref>בשיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 95-96</ref> מקשה על שיטת המהר"ם שיף, שלפי שיטתו לא ברור מדוע רב חסדא היה צריך להעמיד את המשנה בשבת רק אליבא דחכמים ולא כרבי יהודה, הרי אם זה רק מתקן את הכתב התחתון מדוע הוא חייב אפילו לשיטת רבי יהודה? הרי הוא לא כתב בסופו של דבר. הרא"ל מתרץ את קושייתו ואומר שבשבת רבי יהודה באמת גם מחייב משום מתקן כתב, ומכליל גם את זה במלאכת כתיבה. | הרב ליכטנשטיין<ref>בשיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 95-96</ref> מקשה על שיטת המהר"ם שיף, שלפי שיטתו לא ברור מדוע רב חסדא היה צריך להעמיד את המשנה בשבת רק אליבא דחכמים ולא כרבי יהודה, הרי אם זה רק מתקן את הכתב התחתון מדוע הוא חייב אפילו לשיטת רבי יהודה? הרי הוא לא כתב בסופו של דבר. הרא"ל מתרץ את קושייתו ואומר שבשבת רבי יהודה באמת גם מחייב משום מתקן כתב, ומכליל גם את זה במלאכת כתיבה. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
הרב שכטר בשם הגרי"ד סולוביצ'יק מסביר שהמהרש"א לא קיבל הסבר זה,כי עדיין קשה שהרי כשמנסים לחלחל את הלשמה לתוך כתב קיים כבר זה לא עובד שהרי תמיד יישאר כתב בלא לשמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19253&st=&pgnum=281&hilite=| הפני יהושע] לעומת זאת סובר שדווקא בכללי הכתב העליון הוא הכתב המשמעותי, אבל כאשר מדובר בעדים אנאלפביתיים, הם כמובן לא התכוונו למחוק את הכתב התחתון שהרי עליה הם מבססים את כתבם. לכן דווקא אז העדים הם לא אלה שכותבים והכתב התחתון נשאר המשמעותי מהשניים. נראה לומר דווקא ששיטת המהרש"א מסתדר יותר שהרי בתוספות בשבת ק"ד ע"ב ד"ה אמר רב חסדא כתוב במפורש שהכתב העליו מהווה כתב ולא רק מכשיר לכתב התחתון, וכן כתב המשנת יעקב על הרמב"ם (שבת פי"א הט"ז). | הרב שכטר בשם הגרי"ד סולוביצ'יק מסביר שהמהרש"א לא קיבל הסבר זה,כי עדיין קשה שהרי כשמנסים לחלחל את הלשמה לתוך כתב קיים כבר זה לא עובד שהרי תמיד יישאר כתב בלא לשמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19253&st=&pgnum=281&hilite=| הפני יהושע] לעומת זאת סובר שדווקא בכללי הכתב העליון הוא הכתב המשמעותי, אבל כאשר מדובר בעדים אנאלפביתיים, הם כמובן לא התכוונו למחוק את הכתב התחתון שהרי עליה הם מבססים את כתבם. לכן דווקא אז העדים הם לא אלה שכותבים והכתב התחתון נשאר המשמעותי מהשניים. נראה לומר דווקא ששיטת המהרש"א מסתדר יותר שהרי בתוספות בשבת ק"ד ע"ב ד"ה אמר רב חסדא כתוב במפורש שהכתב העליו מהווה כתב ולא רק מכשיר לכתב התחתון, וכן כתב המשנת יעקב על הרמב"ם (שבת פי"א הט"ז). | ||
אמנם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%91_%D7%92 | אמנם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%91_%D7%92 בירושלמי גיטין פ"ב ה"ג] כתוב שריש לקיש מתיר לעדים לכתוב אפילו בסיקרא על גבי דיו. לפי זה נראה לומר שהוא מגדיר את כתב באופן שונה. | ||
==== שיטת הרמב"ם ==== | ==== שיטת הרמב"ם ==== | ||
====== הסתירה ברמב"ם ====== | ====== הסתירה ברמב"ם ====== | ||
[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%98%D7%96 | [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%98%D7%96 במשנה תורה בהלכות שבת פרק יא הלכה טז] כתוב שהכותב בשבת בדיו על גבי סיקרא חייב משום שניים, אחת משום מוחק ואחת משום כותב. לעומת זאת, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%93 בהלכות גירושין פרק ג הלכה ד], כותב הרמב"ם שכל העברת קולמוס כדי לתקן אותה לשמה אין זה גט. לכאורה, יש סתירה בין המקורות, שהרי בשבת נראה שבדיו על גבי סיקרא נחשב הכתב השני לכתב, ואילו במקור השני לגבי גט מסתימת דברי הרמב"ם נראה מסתימת הרמב"ם שלא חילק בין דיו על גבי דיו לבין דיו על גבי סיקרא ששניהם פסולים ואינם נחשבים כתב. בנוסף, כותב הרמב"ם [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%90_%D7%9B%D7%92 בהלכות גירושין פרק א הלכה כג] לגבי עדים אנאלפביתים שצריכים לחתום על הגט, שלא ניתן לעשות זאת באמצעות דיו על גבי סיקרא אלא רק דיו על גבי רוק שזה דבר שלא מתקיים. כלומר, גם מפה נראה שהרמב"ם הכריע שדיו על גבי סיקרא לא נחשב לכתב בפני עצמו. בנוסף, לכאורה פסיקת הרמב"ם בשבת סותרת הגמרא בשבת קד ע"ב שכותבת שכתב על גבי כתב פטור, ופה הרמב"ם פסק שחייב. | ||
====== הסברים של שיטת הרמב"ם ====== | ====== הסברים של שיטת הרמב"ם ====== | ||
[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=37754&rid=3439 | [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=37754&rid=3439 המעשה רוקח] כותב שבשבת הרמב"ם לא באמת התכוון שחייב דאורייתא, אלא שאסור, ושהוא רק העתיק את לשון הגמרא בגיטין דף יט ע"א, וכשהרמב"ם כתב שחייב הוא התייחס למצב העכשווי שאין בית מקדש. אמנם, כשיהיה בית מקדש לא נחייב על זה חטאת כמו שכתב רש"י שם. ולכן, מיושב הסתירה, שבכתיבת גט אסור לעבור עליה בקולמוס מפני שזה ספק ולא נתיר אותה בגט שהוא ספק כשר, אלא תמיד הולכים לחומרא. לפי הסבר יוצא שהרמב"ם לא מחשיב דיו על גבי סיקרא ככתב באמת וקל וחומר שדיו על גבי דיו לא נחשב לכתב. הסבר זה דחוק מאוד, שידוע שהרמב"ם כתב גם הלכות שלא שייכות כשאין בית מקדש, ולא כתב רק הלכות השייכות לאותו הזמן. | ||
רבי ישעיהו פיק מיישב את הסתירה בין הרמב"ם לגמרא בשבת, שהרמב"ם פסק כריש לקיש, | רבי ישעיהו פיק<ref>הסבר זה מופיע בסוף משנה תורה מהדורת פרנקל על שבת פרק יא הלכה טז</ref> מיישב את הסתירה בין הרמב"ם לגמרא בשבת ולפסק של רבי יוחנן לעניין כתב, שהרמב"ם פסק כריש לקיש, ולא כרבי יוחנן. הרמב"ם פסק כך מכיוון שרבי יוחנן הסתפק, לעומת ריש לקיש שלא, מפני שברי ושמא ברי עדיף (למרות שבדרך כלל נפסק כרבי יוחנן על פני ריש לקיש). הסבר זה איננו מיישב את הסתירה הפנימית בפסקי הרמב"ם בין שבת לגירושין. ניתן להביא חיזוק לדבריו מהירושלמי ששם כתוב במפורש שריש לקיש לא רק שואל אלא חולק על רבי יוחנן. יוצא אם כן לפי זה שהרמב"ם סובר שדיו על גבי סיקרא נחשב לכתב. המשנה בשבת קד ע"ב שפטרה בכתב על גבי כתב בשבת דיברה רק על דיו על גבי דיו או סיקרא על גבי סיקרא לפי זה. | ||
השיירי קרבן מיישב את הסתירה ומסביר שהרמב"ם בשבת באמת התכוון שיהיה חייב ויביאו גם קרבן חטאת, מפני שבכנסת חולין לעזרה לא חייבים אפילו כרת, ואילו איסור אשת איש זה בחנק. אמנם הסבר זה לא מיישב את הסתירה בין הרמב"ם לגמרא. אמנם אולי ניתן לשלב זאת עם ההסבר של רבי ישעיהו פיק המובא לעיל. | השיירי קרבן מיישב את הסתירה ומסביר שהרמב"ם בשבת באמת התכוון שיהיה חייב ויביאו גם קרבן חטאת, מפני שבכנסת חולין לעזרה לא חייבים אפילו כרת, ואילו איסור אשת איש זה בחנק. אמנם הסבר זה לא מיישב את הסתירה בין הרמב"ם לגמרא. אמנם אולי ניתן לשלב זאת עם ההסבר של רבי ישעיהו פיק המובא לעיל. | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
הגרי"ד סולוביצ'יק המובא במחברתו של הרב שכטר ובשיעורי הרב ליכטנשטיין<ref>שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 91</ref>, שאין לדמות שבת לגט מפני שבשבת התורה הקפידה על מלאכת מחשבת. "מלאכת מחשבת אסרה התורה". בשבת עוברים על מלאכת כתיבה במעשה הכתיבה. מלאכות שבת היא בגברא. לאדם אסור לעשות מלאכה, אך אין בעיה בכך שהמלאכה תיעשה. לעומת זאת בגט צריך לעשות זאת בחפצא. הכתב עצמו זה מה שמשנה. לכן זה תלוי מה נחשב כתב ומה לא. תירוץ זה מופיע גם במרכבת משנה אלפנדארי. | הגרי"ד סולוביצ'יק המובא במחברתו של הרב שכטר ובשיעורי הרב ליכטנשטיין<ref>שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין על מסכת גיטין עמ' 91</ref>, שאין לדמות שבת לגט מפני שבשבת התורה הקפידה על מלאכת מחשבת. "מלאכת מחשבת אסרה התורה". בשבת עוברים על מלאכת כתיבה במעשה הכתיבה. מלאכות שבת היא בגברא. לאדם אסור לעשות מלאכה, אך אין בעיה בכך שהמלאכה תיעשה. לעומת זאת בגט צריך לעשות זאת בחפצא. הכתב עצמו זה מה שמשנה. לכן זה תלוי מה נחשב כתב ומה לא. תירוץ זה מופיע גם במרכבת משנה אלפנדארי. | ||
בשו"ת ברוך השם כתוב הסבר אחר לביטוי של "מלאכת מחשבת אסרה התורה". הוא מסביר שבשבת, אין אנו עוסקים מה נחשב לכתב ומה לא באופן פורמלי, אלא רק מה נחשב למלאכה, מה אנשים עשויים לעשות כמלאכה. יוצא אם כן, שדיו על גבי דיו זה לא דבר שאנשים עושים כמלאכה כי זה מיותר שהרי זה לא מוסיף שום דבר, ולכן במקרה זה פטור. לעומת זאת בדיו על גבי סיקרא, אנשים עשויים לעשות את זה כמלאכה על מנת להדגיש את הכתב, ולכן במקרה כזה חייב. באופן דומה אדם העושה מלאכה בשינוי זה לא דרך עשיית מלאכה ולכן פטור מדאורייתא. לעומת זאת, בגיטין וסת"ם כל השאלה היא האם זה מוגדר באופן פורמלי ככתב. לכן, דיו עעל גבי סיקרא שבאופן פורמלי על פי הגדרת כתב לא נחשב ככתב - זה פסול לגט. לפי זה הביטוי "וכי מפני שמדמין נעשה מעשה" הכוונה שאמנם אנחנו מדמין אותה במחשבתנו ככתב, אנחנו לא נעשה מעשה ונחשיב את זה בכתב ממש כי אין זה נחשב כתב באופן פורמלי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197 במרכבת המשנה] (הלכות שבת פי"א הט"ז) גם כן כתוב מעין זה שדיו על גבי סיקרא אכן לא נחשב לכותב, אך זה דומה מספיק כך שזה נחשב תולדה של מלאכת כותב ולכן חייב עליה בשבת. לעומת זאת, בגיטין יש צורך בכתיבה ממש, ולכן זה פוסל את הגט. | |||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197 | הרב שלמה קלוגר ([http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=16643&rid=1358 בבנין שלמה על המשנה תורה הלכות שבת פי"א הט"ז] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1279&st=&pgnum=197 וטוב טעם דעת מהדורא קמא סימן רמ"ה עמ' צח]) מסביר שכתב על גבי כתב נחשב לכתב, אך זה גורם לחציצה. התורה מצריכה שגט יהיה כתוב לשם האשה הספציפית אותו הבעל רוצה לגרש. על מנת להחיל את מחשבת ה"לשמה" הזה בגט יש צורך לעשות זאת בשעת הכתיבה על הגט. אך מפני שיש חציצה של הסיקרא הדיו לא מחיל את הלשמה שלה בתוך הגט. בעצם, דיו על גבי סיקרא נחשב לכתב אך אין צורך לעשות שום החלת מחשבת לשמה בשבת בשביל להתחייב במלאכת כותב, ולכן הוא חייב. לעומת זאת בגט, על מנת שזה יהיה כשר יש צורך לעשות זאת לשמה. בדיו על גבי דיו לעומת זאת אין שום תיקון של השכבת דיו העליונה, אז זה אפילו לא נחשב לכתב ולכן אפילו בשבת פטור. | ||
[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46562&rid=1358 | [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46562&rid=1358 בנתיב מאיר] (הלכות שבת פי"א הט"ז) כתוב שבשבת יש צורך רק במעשה חלקי כגון הזורה והרוח מסייעתו שכתוב בבבא קמא שחייב בה רק בשבת כי מלאכת מחשבת אסרה התורה ונתקיימה מחשבתו. מה שאין כן בשאר דברים כמו בגט או בנזיקין שחייב לעשות את הפעולה במלואה. | ||
[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=30913&rid=3439 | [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=30913&rid=3439 הלחם יהודה] (בהלכות גירושין פ"ג ה"ד) כותב שההבדל בין גיטין לשבת זה שבגיטין יש צורך בכך שהיא תיעשה לשם האשה הספיציפית הזאת במשך כל התהליך, ולכן לא ניתן לתקן את זה לאחר שהתחילו את התהליך בצורה פגומה כשלא כתב את זה לשמה. בשבת לעומת זאת, כל השאלה היא אם סוף סוף כתב או לא ובמקרה הזה הוא כתב ולכן חייב. | ||
למסקנה כך הם השיטות לגבי מה נחשב לכתב על פי הרמב"ם: | |||
{| class="wikitable" | |||
! | |||
!מעשה רוקח | |||
!רבי ישעיהו פיק | |||
!שיירי קרבן | |||
!חתם סופר | |||
!הגרי"ד סולוביצ'יק | |||
!שו"ת ברוך השם | |||
!הרב שלמה קלוגר | |||
!נתיב מאיר | |||
!לחם יהודה | |||
|- | |||
!דיו על גבי דיו | |||
| colspan="9" |לא נחשב כתב | |||
|- | |||
!דיו על גבי סיקרא | |||
|לא נחשב כתב | |||
|נחשב לכתב | |||
|ספק כתב | |||
|לא נחשב כתב | |||
|לא נחשב כתב | |||
|לא נחשב כתב | |||
|נחשב כתב | |||
|נחשב חלקית לכתב | |||
|נחשב כתב | |||
|} | |||
== כתב בלוע == | == כתב בלוע == | ||
| שורה 118: | שורה 146: | ||
=====שיטת הריטב"א===== | =====שיטת הריטב"א===== | ||
הריטב"א לעומת זאת סובר שגם הפיכת הח' לשתי ז'ים נחשב לחק תוכות, כי בסופו של דבר הוא עדיין לא יצר אותם באופן ישיר. הריטב"א מיישב את הסתירה שבגט יש צורך בכתיבה ממש – מעשה כתיבה ממש, ולכן אם חק תוכות, אמנם נוצר אות אך זה לא נחשב שהוא כתב אותה. בשבת לעומת זאת, התורה אסרה דווקא "מלאכת מחשבת", כלומר, המעשה ותהליך היצירה לא משנה אלא רק התוצאה הסופית. לא צריך מעשה כתיבה אלא רק אם נוצר מציאות של כתב המלאכה נעשתה וחייב עליה. כלומר, לפי הריטב"א אין הבחנה בין ח' לשאר מקרים של חק תוכות והכל פסול לגט אך חייב עליהם בשבת. הבנה זו מנוגדת להבנת הרב שכטר בסוגית כתב על גבי כתב לעיל שאמר הפוך, שבשבת המעשה היא הדבר החשוב לעומת גיטין שהתוצאה היא העיקר. | הריטב"א לעומת זאת סובר שגם הפיכת הח' לשתי ז'ים נחשב לחק תוכות, כי בסופו של דבר הוא עדיין לא יצר אותם באופן ישיר. הריטב"א מיישב את הסתירה שבגט יש צורך בכתיבה ממש – מעשה כתיבה ממש, ולכן אם חק תוכות, אמנם נוצר אות אך זה לא נחשב שהוא כתב אותה. בשבת לעומת זאת, התורה אסרה דווקא "מלאכת מחשבת", כלומר, המעשה ותהליך היצירה לא משנה אלא רק התוצאה הסופית. לא צריך מעשה כתיבה אלא רק אם נוצר מציאות של כתב המלאכה נעשתה וחייב עליה. כלומר, לפי הריטב"א אין הבחנה בין ח' לשאר מקרים של חק תוכות והכל פסול לגט אך חייב עליהם בשבת. הבנה זו מנוגדת להבנת הרב שכטר בסוגית כתב על גבי כתב לעיל שאמר הפוך, שבשבת המעשה היא הדבר החשוב לעומת גיטין שהתוצאה היא העיקר. | ||
ניתן להסביר את הריטב"א על פי מה שכתוב בשו"ת ברוך השם לעניין כתב על גבי כתב המביא הסבר אחר לביטוי של "מלאכת מחשבת אסרה התורה". הוא מסביר שבשבת, אין אנו עוסקים מה נחשב לכתב ומה לא באופן פורמלי, אלא רק מה נחשב למלאכה, מה אנשים עשויים לעשות כמלאכה. יוצא אם כן, שחק תוכות נחשב לדבר שאנשים עושים כמלאכה ולכן זה נחשב מלאכת מחשבת למרות שזה לא מוגדר באופן פורמלי ככתב. לעניין גיטין לעומת זאת יש צורך בכתב ממש, ולכן חק תוכות פוסל בגט. | |||
===האם חק תוכות נחשב כתב או שרק חסר במעשה הכתיבה=== | ===האם חק תוכות נחשב כתב או שרק חסר במעשה הכתיבה=== | ||