462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם
| שורה 122: | שורה 122: | ||
בספר '''התרומות''' (סד ב ד) כתב שדווקא אם תפס הפירות עצמם, אבל נתינת משכון לא, הביאו '''הקצות''' (רט ו) מספר '''בני יעקב'''. | בספר '''התרומות''' (סד ב ד) כתב שדווקא אם תפס הפירות עצמם, אבל נתינת משכון לא, הביאו '''הקצות''' (רט ו) מספר '''בני יעקב'''. | ||
== דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | == דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | ||
=== אם הדין כך מהתורה או מדרבנן === | |||
'''הגמרא''' ביבמות (צג א) מספרת שר' ינאי עישר לצורך שבת על פירות שהיו עדיין אצל האריס, ואחר כך שאל ר' חייא עם עשה נכון, ור' חייא למד מפסוק שר' ינאי צדק במעשהו. '''התוס' ישנים''' (שם ד"ה א"ל) הבינו שהפסוק נצרך כדי להסביר שהמעשר של ר' ינאי חל, למרות שעישר על מה שעוד לא בא לעולם. והקשו בקושייתם השנייה, שר' חייא הוכיח את דינו של ר' ינאי מפסוק, וקשה, הרי לא משמע שבכל מקום שאנו אומרים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא מהתורה, שאם לא כן, לא היתה בזה מחלוקת. הרי לכאורה שהתוס' ישנים סוברים שמאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו סובר זאת אלא מדרבנן. אך מתירוץ התוס' ישנים משמע להיפך. התוס' ישנים תירץ שהספק של ינאי שבגללו הוצרך לשאול את ר' חייא, לא היה בגלל שעישר על דבר שלא בא לעולם, אלא זה היה פשוט לו שמותר, אלא הספק שלו היה בגלל שעישר שלא מן המוקף. ועתה יש להקשות, אם מה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם אינו מהתורה אלא מדרבנן, למה היה כל כך פשוט לר' ינאי שאפשר לעשר על דבר שלא בא לעולם אפילו במה שהוא טבל מדאורייתא. אלא בהכרח משמע מהתירוץ, שדעת התוס' ישנים שמאן דאמר אדם כן מקנה דבר שלא בא לעולם סובר כך אפילו מהתורה. המהדירים של מכון אופק {9) ביארו שכוונת התוס' ישנים בקושיה אינה שמה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא לא מהתורה אלא מדרבנן, אלא שלא נלמד מדרשה אלא מסברא, ולפי ביאורם דעת התוס' ישנים שמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם סובר שכך הדין מהתורה, ואמנם שאין לכך מקור בתורה, אך זו סברא. | |||
=== הטעם שמועיל קניין במה שעוד לא בא לעולם === | === הטעם שמועיל קניין במה שעוד לא בא לעולם === | ||
ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ||
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | === אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | ||
'''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', בדעת ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עביד דאתו. | '''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', בדעת ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עביד דאתו. | ||
=== אם אפשר בקניין אגב === | === אם אפשר בקניין אגב === | ||
'''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין קגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם. | '''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין קגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם. | ||
=== מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו' === | === מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו' === | ||
'''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל לא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שבא שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' ב'''מערכת הקניינים''' (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. הריטב"א שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח. | '''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל לא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שבא שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' ב'''מערכת הקניינים''' (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. הריטב"א שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח. | ||