הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:יוסף ארז"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת כל התוכן מהדף)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
= מלאכת חורש =
[מקורות שבת עג:, מו"ק ב:, מג"א רנד, ח]


== א. הסוגיה ==
'''הגמ' בעג:''' מדייקת מהמשנה שכתבה קודם חרישה ואח"כ זריעה שהתנא שנה את דבריו בארץ ישראל ובא"י קודם חורשים זורעים ואח"כ שוב חורשים, ו'''רש"י''' מסביר: "'''ואין יכול לכסות בלא חרישה'''", נשמע מרש"י שדווקא בגלל שאין יכול לכסות בלא חרישה - חייב, אבל אם לא היה צריך לחרישה בשביל הכיסוי - פטור, כלומר, החיוב בחורש הוא דווקא '''לצורך חיוני''' לזריעה.
'''בתוס' ובתוס' רא"ש''' נשמע שלא חילקו האם החרישה נצרכת או לא.
'''בקג'''. הגמ' אומרת שהתולש עשבים מהקרקע נחשב חורש ומחייבתו משום ייפוי קרקע, ואע"פ שאין צורך חיוני בחרישה? ה'''רמב"ן''' (קיא.) מסביר את כל הסוגיה בתולש שחייב משום קוצר, וייפוי הקרקע נצרך ל'''הוסיף חיוב לקוצר מדין חורש'''. א"כ אין מהגמ' שם ראיה גמורה.
'''הגמ' מו"ק''' (ב:) דנה במשקה מים לזרעים משום מאי חייב? רבה אומר משום חורש, רב יוסף אומר משום זורע, טעמו של רבה הוא שחורש דרכו לרפויי ארעא, אף כאן מתרפה הקרקע. ונראה מהגמ' שם שכל המחלוקת היא בשאלה '''למה דומה משקה''', אך לא נחלקו בגדר חורש, שהוא לרפויי ארעא.
'''הגמ' פסחים''' (מז:)שואלת על אדם שחורש ביו"ט בצונמא - הרי א"א לזרוע שם, רואים שהגמ' מצריכה שהחרישה תועיל לזריעה!
'''האור זרוע''' (סי' נה) מוכיח מהירושלמי שמחייב על כל חרישה שהיא ל'''הניית הקרקע''' ונותן הרבה דוגמאות של גידולים בקרקע.
== ב.שלוש שיטות במלאכת חורש ==
מצאנו ג' גדרים במלאכת חורש:
השיטה הראשונה והמקלה ביותר היא שיטת ה'''פני יהושע''', שאומר (בניגוד לתוס') שכל שלא נתכוונת ופעלת חרישה, '''כל שהיא לא לשם זריעה''', אתה פטור. כיון שגדר מלאכת חורש היא שיחרוש בשביל לזרוע מיד, אבל אם לא התכוון לזרוע תכף - פטור. וזה מדויק מסדר המשנה שאומרת קודם זורע ואח"כ חורש, והגמ' מדייקת דווקא כדרך ארץ ישראל, למה דווקא כדרך א"י? להשמיענו '''שהחרישה צריכה לבוא בשביל זריעה''', אבל באין זריעה עכשיות - פטור. (ומדויק בגמ' שמצריכות לשם ייפוי הקרקע. והגמ' מו"ק שאומרת ריפוי הקרקע תוסבר כתולדה של ייפוי הקרקע).
השיטה השניה היא שיטת '''הרמב"ם''' ו'''רש"י''', שאומרים, כמש"כ בגמ' במו"ק: "'''לרפויי ארעא'''" וכמש"כ בגמ' בקג. "'''ייפוי קרקע'''" ששניהם משתייכים לאותו בניין של שיבוח הקרקע (כנ"ל בפנ"י) והעיקרון בתועלת המלאכה הוא ש'''יבוא יום ויועיל לזריעת וגידול הצמחים''', ואע"פ שלא עושה המלאכה ממש לשם זריעה עכשווית כיון שסו"ס '''משביח את הקרקע לשם זריעה עתידית''', חייב. אומנם אם לא נתכוון בחרישתו כלל לשם זריעה אלא לשם יופי גינתו - אינו חייב.
השיטה השלישית והמחמירה ביותר, היא שיטת '''הר"ן''' שאומר ע"פ הגמ' בעג: "'''אמר רב ששת היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש'''", אדם שהופך גוש אדמה בשדה חייב משום חורש, הכיצד? הרי לא נתכוון כלל לחרוש? רק הרים גוש אדמה, ולמה יתחייב? אומר הר"ן בגלל שכך '''דרך בנ"א''' לחרוש אע"פ שבפועל אינו מתכוון לחרישה – חייב .
== ג. המגן אברהם ==
'''המג"א''' (רנד, ח) כותב לגבי העסקת גוי בקבלנות בשבת, שגוי שמפנה זבל מהרחוב בקבלנות עושה פעולה דאו' של בונה וניכרים הדברים שבשדה יהיה חייב משום חורש, ע"פ '''הגמ' בעג''': וצריך להסביר שפעולת הרמת הזבל, עוסקת בזבל של פעם המתערב עם הקרקע ופוגע בטיב הגדולים וע"כ יש בסילוקו פעולה דאו'. לעומת המפנה שקית זבל של ימינו מהשדה שאינו חייב משום חורש.

גרסה אחרונה מ־09:40, 17 בדצמבר 2017

אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=משתמש:יוסף_ארז&oldid=9611"