9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>ומבואר שם בגמרא שמעלת המזמור הזה על פני שאר מזמורים הוא בשני דברים. האחד, שהוא מסודר לפי הא"ב, והשני שיש בו פסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. אך מעלה אחת אינה מספיקה, שכן יש מזמורים נוסף המסודר לפי א"ב, כגון מזמור 'אשרי תמימי דרך' שיש בו אפילו שמונה פסוקים מכל אות. וכן פסוקים על הפרנסה יש גם בהלל הגדול (תהלים קלו), שכתוב שם 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'. אלא כיון שיש בו שתי המעלות יחד, גם שמסודר לפי א"ב וגם שיש בו בקשת מזון לכל חי, לכן יש לאומרו בכל יום, ג' פעמים ביום. | <BR/>ומבואר שם בגמרא שמעלת המזמור הזה על פני שאר מזמורים הוא בשני דברים. האחד, שהוא מסודר לפי הא"ב, והשני שיש בו פסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. אך מעלה אחת אינה מספיקה, שכן יש מזמורים נוסף המסודר לפי א"ב, כגון מזמור 'אשרי תמימי דרך' שיש בו אפילו שמונה פסוקים מכל אות. וכן פסוקים על הפרנסה יש גם בהלל הגדול (תהלים קלו), שכתוב שם 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'. אלא כיון שיש בו שתי המעלות יחד, גם שמסודר לפי א"ב וגם שיש בו בקשת מזון לכל חי, לכן יש לאומרו בכל יום, ג' פעמים ביום. | ||
הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי"ף''' (ברכות כג א) וב'''רא"ש''' (ברכות א ו) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר. | הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי"ף''' (ברכות כג א) וב'''רא"ש''' (ברכות א ו) ו'''טור''' (אורח חיים נא) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר. | ||
<BR/>ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח"ק א"ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''. | <BR/>ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח"ק א"ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה. | |||
=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים === | === אם צריך לאומרו שלוש פעמים === | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
כתב ה'''רא"ש''' (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו. וכן כתבו ה'''תוספות''' (לב ב ד"ה קודם) שזו הסיבה שתיקנו לפתוח בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', ולאפוקי מאותם שאומרים הרבה פסוקי 'אשרי'. וכן הביא ה'''טור''' (אורח חיים נא). אמנם הרמב"ם לא הזכיר מזה. | כתב ה'''רא"ש''' (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו. וכן כתבו ה'''תוספות''' (לב ב ד"ה קודם) שזו הסיבה שתיקנו לפתוח בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', ולאפוקי מאותם שאומרים הרבה פסוקי 'אשרי'. וכן הביא ה'''טור''' (אורח חיים נא). אמנם הרמב"ם לא הזכיר מזה. | ||
<BR/>וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'. | <BR/>וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'. | ||
אמנם ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&st=&pgnum=246 (סד)] כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות. | |||
== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | == סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
<BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | <BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | ||
ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&st=&pgnum=246 (סד)] כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' [[#פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'|וכדלעיל]] וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'. | |||
== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא == | == כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא == | ||
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד"ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב"ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'. | כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (כג א ד"ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב"ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=13 (שחרית)] מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'. | ||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=24&hilite= (מאה ברכות כט)] כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה. | <BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=24&hilite= (מאה ברכות כט)] כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) פסק שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך', ומי שלא כיוון בו צריך לחזור ולאמרו שנית. | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||