הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

נוספו 76 בתים ,  17:37, 15 בדצמבר 2015
שורה 85: שורה 85:
<BR/>וב'''דרישה''' (ב ד"ה כתב ב"י על השבלי לקט) כתב לתרץ שהוא משום היכר לאותם שנאסרו במלאכה, שאם יראו שאותו הנר שהדליקו מותר לכבותו ולטלטלו, יהיו סבורים שגם הם מותרים במלאכה.
<BR/>וב'''דרישה''' (ב ד"ה כתב ב"י על השבלי לקט) כתב לתרץ שהוא משום היכר לאותם שנאסרו במלאכה, שאם יראו שאותו הנר שהדליקו מותר לכבותו ולטלטלו, יהיו סבורים שגם הם מותרים במלאכה.
<BR/>וה'''מגן אברהם''' (כז) כתב דהאור זרוע לשיטתו אזיל דקבלה בטעות שמה קבלה, ולכן הוקצה הנר למצוותו, וכיון שהוקצה לבעלים הוקצה לכל, ואף מי שלא נאסר במלאכה, אסור. וכתב דמ"מ [[להדליק ממנו נר חנוכה]] שרי לאותם שלא נאסרו במלאכה, כיון ששניהם מצוה, א"נ הדלקה מנר לנר לא חשיב שימוש ד[[שלהבת אין בה ממש]]. והסכים לדבריו וב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה וי"א שאותו). וגם ה'''משנה ברורה''' (נז) הכריע כדבריו וכתב להקל במקום מצוה.
<BR/>וה'''מגן אברהם''' (כז) כתב דהאור זרוע לשיטתו אזיל דקבלה בטעות שמה קבלה, ולכן הוקצה הנר למצוותו, וכיון שהוקצה לבעלים הוקצה לכל, ואף מי שלא נאסר במלאכה, אסור. וכתב דמ"מ [[להדליק ממנו נר חנוכה]] שרי לאותם שלא נאסרו במלאכה, כיון ששניהם מצוה, א"נ הדלקה מנר לנר לא חשיב שימוש ד[[שלהבת אין בה ממש]]. והסכים לדבריו וב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה וי"א שאותו). וגם ה'''משנה ברורה''' (נז) הכריע כדבריו וכתב להקל במקום מצוה.
וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' תמה מאוד על איסור הנגיעה בנר, אבל ב'''מחצית השקל''' כתב שהוא משום שמוקצה דהכא אינו ידוע לכל וגזרו בו יותר.
 
ועיין בקונטרס אחרון ל'''שלחן ערוך הגר"ז''' (ז) שתמה על איסור הנגיעה בנר, והכריע בזה כהט"ז לקולא, אבל ב'''מחצית השקל''' כתב שהוא משום שמוקצה דהכא אינו ידוע לכל וגזרו בו יותר.


==אסוקי שמעתתא==
==אסוקי שמעתתא==